חקר המוח עוסק בתחומים רבים המשיקים לשאלות פדגוגיות בסיסיות, אך מפתיע לגלות שעד כה לא נעשה שימוש שיטתי בממצאים מחקר המוח בחשיבה ובמעשה החינוכיים.  למרות נסיונות חוזרים ונשנים במהלך העשורים האחרונים הפער בין התחומים – חקר המוח וחינוך – נותר עמוק ולא מגושר,  נטול יישום מעשי בשטח.

​

        בנסיון לגשר על הפער, עמלנו בעשור האחרון על פיתוח ובחינה של מתודה לחיבור יישומי-מעשי בין השדות.

​

        נוירו-פדגוגיה ישראלית יישומית מתבססת על שלושה עיקרים:  על מתודה פילוסופית של שיח אתי א-סימטרי שפיתחנו לצורך שיח בין שדות

       ידע, מתודה ששמה את המורה והדילמות שלו והשאלות שלו במרכז השיח. , על "שפה חדשה", עשירה במטאפורות מפתח שמאפשרות הנגשת

       מנגנוני המוח הבסיסיים  לעולמו של כל אדם שחי בעולמנו המודרני,  ועל המורה והגננת בשטח כאיש/ת המפתח בשיח הנירופדגוגי: 

       ממציא/ה, מפתח/ת, מיישמת, וחוקר/ת מתודות נירופדגוגיות.

       

       בשיטה הישראלית המטרה היא שהמורים יהיו גם בעלי חשיבה נוירופדגוגית. כלומר יוכלו לשלב באופן חופשי תובנות וידע מנגנוני

      מחקר המוח - בהוראה.  לשם כך אנחנו מנגישים ומתנסים בחוקי הלמידה והשינוי במוח ומאפשרים ללומדים להפוך ל "נהג עצמאי".

      אנחנויודעים וזוכרים שמורים יודעים ללמד  טוב יותר מחוקרי מוח, ושתפקיד המדע להיות כלי עזר שקשוב לצורכיהם ולשאלותיהם

      של אנשי החינוך, ולספק להם כלים וידע מבוסס עובדות כדי לחשוב ולתכנן את השעורים ודרכי ההוראה שלהם. . 

​

     במסגרת הקורסים שלנו אנחנו נותנים למשתתפים כלים מעשיים כדי לנתח את הפרקטיקות שלהם, ולשפר אותן באופן שתואם את נסיונם

     ואת אופן פעלת המוח. אנחנו לא מנסים להפוך את המורים למדענים, הידע מונגש תחילה באמצעות מטאפורות, מלווה בדוגמאות רבות,

    ומציע למורים "רעיונות גדולים" מחקר המוח, שניתן לבדוק בקלות בכיתה ובחיי היומיום.

     הצגת מידע מדעי הנוגע לצורך בחזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן בהקשרים שונים מאפשרת למורים לחשוב ולחקור באופן מודע שאלות

    כמו  איך מתכננים שעור בצורה אופטימאלית? כמה חזרות יש לערוך? לאורך איזו תקופת זמן? מהי הפסקה טובה? עד כמה ניתן ל"דחוס

    חומר" בשעור? האם כל הילדים צריכים אותו מספר חזרות ואותו אורך הפסקות? שאלות כאלה ניתנות לבדיקה עצמית סקרנית של כל

    מורה בכיתתו.ה - ולתיכנון מושכל של השעורים, במסגרת השעורים הרגילים בכיתה.

    שאלות כמו איך עובדת מערכת התיגמול המוחית? מה ההבדל בין מוטיבציה אישית למוטיבציה חברתית? למה קשה ללמד בזום?

    מהי "הפרעת קשב" איך נמנעים משעור משעמם? מה זה זיכרון עבודה?  איך  זוכרים לאורך זמן?  מה   מוזיקה עושה למוח? מה פעילות

    גופנית עושה לזיכרון? איך פועלת מערכת הסטראס במוח ולמה זה משנה ללמידה? מהם תרגילי היזכרות ולמה הם חשובים? מהי הצלחה

    עבור המוח? איך משפרים וויסות ריגשי? וויסות חושי? מה מקור הבעיה ולמה פרקטיקות מצליחות עובדות. ועוד ועוד. 

    התשובות נסמכות על ידע מדעי עמוק ומאמרים רבים בעלי "ותק פירסומי" ותיקוף מדעי רב שנים. 

​

​

​

   

​

​

 

 

​

​