ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני 2022.
חיבור שיטתי של מידע חדש לידע קודם מועיל מאד ללמידה. החיבור לידע קודם מהווה חיבור לנקודות עוגן המאפשרות זכירה יעילה וטובה יותר של הנלמד - ובנייה מקושרת של המוח באופן המאפשר הבנה וחשיבה.
כשלומדים ללא חיבור לידע קודם המידע נשכח במהרה, ונוצרים איי-ידע מופרדים ונבדלים שאינם מאפשרים חשיבה גמישה ויוצרת, הכללה, או הבנה עמוקה. בהמשך נסביר למה ונציע איך לייצר חיבורים מועילים כנ"ל.
*********
שאלה ששואלים אותנו מורים רבים - למה תלמידים שוכחים את כל החומר מיד אחרי המבחן. איך ללמד כך שלתלמידים "ישאר משהו בראש" מכל מה שאנחנו מלמדים אותם.
התשובה הקצרה היא: כדי שה"חומר יזכר" התלמיד עצמו צריך להיות פעיל וההנחיות ללמידה צריכות להיות כאלה שתגרומנה לו לחבר את המידע החדש לעוגנים בזיכרון, לאורך כל מהלך הלמידה.
שאלה ששואלים אותנו מורים רבים: מהי הבנה? איך ניתן ללמד ילדים לחשוב? מה מאפשר חשיבה.
התשובה לשאלה הזו דומה לקודמת: כדי שתלמידים יוכלו לחשוב הם צריכים להיות פעילים בזמן הלמידה והמידע החדש צריך להתחבר במוחם האישי למידע וידע קודמים. אחרת יווצרו במוחם איים לא מקושרים של ידע ולא תתאפשר בינהם זרימה של מחשבות והבנות.
לחיבור ידע חדש לידע קודם יש אם כך שתי תכליות חשובות - חיבור כזה מאפשר הן זכירה טובה יותר ומתגמלת יותר, והן - חשיבה והבנה. היתרונות הברורים האלה עומדים מול חסרון יחיד - חיבור של ידע חדש לידע קודם דורש תלמיד פעיל, והורדה של זמן המע"מ (מורה עומד ומדבר). הוא דורש מהמורה לימוד פרקטיקות של איך לחבר מידע חדש לידע קיים - בכיתה הטרוגנית. למרבה השמחה - הדבר הרבה פחות מסובך ממה שזה נשמע.
איך לחבר מידע חדש לידע קיים - בכיתה הטרוגנית.
שאלה: האם הכתבה של סיכום מסודר של נושא על ידי המורה ושינון שלו היא דרך טובה לקשר בין ידע חדש לידע קודם? התשובה היא לא.
ככלל, המוח בנוי מחבורות של נוירונים המקושרות בינהן כמו רשת דרכים, עליה נוסעות המחשבות ובה מיוצגים הזכרונות והידע. ככל שחלקי מידע חדש מקושרים בזמן הלמידה לידע קודם, לעוגנים בזיכרון - המידע החדש יהיייה מקושר יותר, וייזכר טוב יותר. ככל שרשת הדרכים המוחית הקשורה לנושא מסוים גדולה יותר ומחוברת בצורה גמישה ופריקה יותר, קל יותר לזכור מידע חדש שמתחבר אליה.
שני חוקי למידה והשתנות במוח קובעים את דרך הבנייה המוחית: חוקי הב וקשר חזק נבנה חז"ק. נדגים.
מה קורה כשמורה עומדת מול כיתה ומדברת?
כאשר מורה עומדת בכיתה ומלמדת, המילים שהיא אומרת, צלילי המילים שהיא אומרת, מפעילים קבוצות נוירונים שונות בסמיכות זמן, ואלה מתחברות בינהן במעין חיבור זמני, קצר טווח - וזאת על פי חוקי הב (פועלים יחד-נקשרים יחד). אולם חיבור זה הוא זמני. נסו לזכור רצף מילים חסרות פשר או בשפה לא מוכרת, וראו כמה זמן תוכלו לזכור אותו. אם המילים בעלות משמעות לתלמיד, הן יכולות להתחבר לדוגמאות במוחו וישמרו בצורה יעילה יותר. אחרת יתפוגגו במהירות.
שניי תנאים יסודיים לחיבור והבנה:
המילים שהמורה אומר.ת - בעלות משמעות עבור התלמיד.
ניתן לתלמיד זמן עיבוד - במהלך השעור - להיזכר בידע הקודם הרלוונטי ולחשוב עליהם ביחד.
מה קורה כשמכתיבים סיכומים לכיתה?
לפעמים מורים מכתיבים סיכומים לכיתה. בהיסטוריה, ספרות, וכדומה. הדבר אינו יעיל - אם רוצים שהתלמיד יוכל לחשוב בעזרת הסיכומים האלה צריך לאפשר למידע הטמון בסיכום להתרשת במוחו של התלמיד. צריכים שהמידע יתחבר לידע הקיים במוחו. ייצור מסלולי נסיעה רבים ומגוונים שיאפשרו למחשבה לזרום בהם.
הכתבת סיכום אינה מספקת. יש לבנות קישורים ולמלא פערי ידע. יש לוודא שהתלמיד מפרש נכון את המילים הנאמרות. סיפרה מורה ותיקה: סיפרתי לתלמידים על שקיעתה של האימפריה הרומית והם היו עצובים מכך - איזה מסכנים האנשים של רומא - הם אמרו. התפלאתי ובררתי מה מקורה של הרגישות הזו, ההזדהות שהפגינו, והסתבר שהם חשבו שהאימפריה הרומית שקעה באדמה. שהאדמה פערה פיה והם נקברו בה.
מורה מכתיב סיכום לכיתה.
באיור למעלה רשת נוירונים מקושרת במוח המורה.
המילים שהוא אומר הן קצה הקרחון של המידע שיש במוחו בנושא הנלמד.
מורה מכתיב סיכום לכיתה.
באיור למעלה -
רשת נוירונים במוח תלמיד המדקלם את הסיכום.
מעין גשר צר מאד של מילים - לא בהכרח בעלות משמעות
איך מחברים לידע קודם?.
חיבור לידע קודם דורש למידה פעילה ותיכנון מראש.
למה צריך למידה פעילה? למה לא מספיק שהמורה מדבר?
מוחו של המורה שונה מהמוח של התלמיד. לכל אחד מהם יש מפת דרכים שונה, עם מפות מנטאליות הכוללות ידע שונה, מיומנויות שונות, זיכרונות שונים, נסיון חיים שונה, הדגשים שונים וידע עולם אחר. לפיכך, מורה אינו יכול "להעביר" את הידע שלו לתלמיד על ידי דיבור בלבד.
איך להפעיל תהליך קישוריות אצל התלמיד?
כדי לקשר מידע חדש לידע קודם יש להפעיל אותם בסמיכות זמן.לאפשר ולגרום לתלמיד, תוך כדי שעור, לעורר את ייצוגי הידע הרלבנטיים שלו מנושאים קודמים שנלמדו בכיתה, ו-או לידע עולם של התלמיד ולרגשותיו. במילים פשוטות: לשאול אותו שאלה או לגרום לו לחשוב על חלקים מהמידע החדש - והקשר שלהם לידע הקודם. (מהן תכונות משולש שווה צלעות. איך נשתמש בהן כדי להוכיח שהגובה במשולש שווה צלעות הוא גם חוצה זווית. סיפור של ילדה עולה חדשה, או ילד שעשו עליו חרם - ודוגמאות מחיי היומיום - איפה זה פוגש אתכם וכו). גם אנחנו בכתיבת פרק זה דואגים לתת דוגמאות כדי לאפשר חיבור הנאמר פה למפת הידע והחשיבה של הקוראים.
שאלה שקל לשאול אותה וטובה תמיד - איפה מה שלמדנו עד כה פוגש אתכם. איזו תובנה, שאלה, רעיון יש לכם לגבי מה שלמדנו. מה ברור ומה לא ברור. למה זה מתחבר אצלכם. אפשרו לכך זמן. בקשו מהתלמידים לשוחח על כך בזוגות או לשתף - כל אחד כותב בפאדלט. מילדים צעירים אפשר לבקש לצייר את מה שהם חשבו על השעור. סיפרה מורה המלמדת את נושא השפה בכיתות בית הספר הנמוכות - לימדתי את הכיתה את הסיפור ילד כרובית. אחרי קטע הקניה ביקשתי מהם לצייר את מה שלמדנו. התוצאות היו מדהימת ומענינות. למדתי להכיר את דרך החשיבה שלהם, למה הנושא מתחבר אצלם. - ואנחנו נוסיף - התרגיל הפשוט הזה חיבר את נושאי הנלמד לעולמם של התלמידים, למפה המנטאלית המוחית שלהם (פועלים יחד-נקשרים יחד). דיון כיתתי כשכל ילד מספר מעט על הציור שלו - יכול להעמיק ולבסס את החיבוריות והקישוריות המגוונת אצל כלל התלמידים. (קשר חזק נבנה חז"ק).
צריך לזכור: במוח פועלים שני כללי-למידה בסיסיים:
חוקי הב: צריך ללמד וללמוד נושאים שרוצים לחבר בסמיכות זמן. פרושו של דבר שמיד אחרי שהמורה מלמדת נושא מסוים, לפני שהיא מתקדמת, צריכים לאפשר לתלמידים לרשת את המידע במוחם שלהם - לתת דוגמה, להסיק מסקנה, לבחון איפה זה פוגש אותם, לתרגל. לצייר את הנאמר.
קשר חזק נבנה חז"ק: למידה במוח דורשת חזרות, מרווחות בזמן לאורך זמן בהקשרים שונים. פרושו המעשי של כלל זה: לא די לייצר חיבור בין מידע חדש לידע קודם באופן חד פעמי. יש לחזור ולשאול, ולאפשר לתלמיד לקשר באופן פעיל את הנושא החדש לידע קודם מזוויות רבות ומגוונות.
בכיתה הטרוגנית, קל לחזור ולחבר נושא חדש לידע קודם בצורה מגוונת. לכל תלמיד יש את זווית הראיה והחיבור שלו. אפשרו לתלמידים להציג לפני הכיתה את עיקרי הנושאים החדשים בדרכם שלהם והנה לכם חזרות מגוונות - המחוברות לחומר הקודם - בדרכים שונות.
תיכנון מראש
דמיינו את רשת הידע במוחו של התלמיד כעיר גדולה. כדי לאפשר בה תנועה טובה מכיוונים רבים יש לאפשר אליה רשת תחבורה, כניסות ויציאות מכיוונים רבים. אחרת התנועה נתקעת.
הביטו על התמונה למטה. נראית בה שכונה חדשה מתוכננת. ראו כמה אפשרויות חיבור יש בה לעיר הגדולה שסביבה, לאנשים (ומחשבות) היכולים להתחבר אליה בדרכים מגוונות ורבות. חישבו כמתכנני דרכים: איך שכונת הידע החדשה שאתם מלמדים יכולה להתחבר להתחבר לציריי מחשבה וידע קודמים? משנים קודמות, משעורים מקבילים, מחיי היומיום... דאגו לאפשר לתלמיד "להיכנס ולצאת" מהידע החדש לקודם, והמקודם לחדש - בצורה מגוונת לגמישה. כך תיווצר במוחו מפת ידע מקושרת ויכולת חשיבה רחבה ומהנה. שימו לב: מתכנני הכבישים בתוכנית למטה לא יצרו כביש נפרד מכל "בית" בשכונה לכל "בית" בעיר הידע הוותיקה. הם בחרו נושאים מרכזיים, צירי תנועה ראשיים, ומשם איפשרו חיבורים מקומיים.
לסיכום: כדי לאפשר לתלמידים לחבר מידע חדש לידע קודם יש לאפשר להם לשוטט בזיכרון של עצמם ולנסות לחבר את המידע החדש לידע רלוונטי הנמצא במוחם האישי. כפי שנדגים להלן - פרקטיקות שונות מאפשרות את זה. אין הכוונה לתרגילי שליפה מהירה. המידע במוח מבוזר, ויש "לאוספו". חשוב להסביר לתלמידים שהמטרה היא שהם ישוטטו בחשיבה וינסו לאסוף רעיונות היכולים להתחבר לנושא. כדאי לאפשר מעת לעת עבודה בזוגות ואחר כך שיתוף בכיתה. עבודה כזו מעוררת, ומורידה חששות.
איך עושים זאת מעשית?
1. מתכננים את השעור, ואת מערך השעורים מראש. למידה דורשת חזרות מרווחות לאורך זמן, בהקשרים שונים - הסילבוס של תוכנית הלימודים הרב-שנתית במהלך 12 שנות הלימוד הראשונות - ספיראלי. קימת חזרה על נושאים שונים בגילאים שונים. הכרת הסילבוס מאפשרת בחירת מושגים ו"הליכה איתם" לאורך כל הדרך. מושגים אלה יוכלו לשמש עוגנים לחיבור לחיבור בין חדש לקיים, במהלך הלמידה גם בשנים מתקדמות יותר.
גם בין נושאי לימוד שונים ניתן לייצר חזרות וחיבורים. אם מלמדים מספר נושאים ומספר מקצועות ניתן לחבר את הנושאים או חלקי המידע העיקרים בינהם, אם מכירים את הסילבוס הרב-שנתי של המקצוע הנלמד ניתן להדגיש את העיקרים לאורך השנים. ניתן גם לייצר שיתופי פעולה עם מורים במקצועות קשורים, ובגילאים שונים - המלמדים את אותו נושא (לדוגמה מערכת העיכול נלמדים בה נושאים בכיתה ה, ז וח) ולדאוג לכך שהמושגים החוזרים, אבני הבסיס ילמדו באופן דומה בשעורים השונים. כך שיהייה קל לחברם.
2. מאפשרים תוך כדי שעור זמן עיבוד והטמעה - בקבוצות או זוגות. דואגים לשאלות ומשימות המצריכים שימוש בידע קודם. העיקרון: הפעלה של ישן וחדש בסמיכות זמן יוצרת בינהם קישורים. חשוב להדגיש כי החיבורים אלה הם חיבורים פיזיים: עוצמת הקשר בין הנוירונים הרלוונטיים - מתחזקת: יותר מתווכים עיצביים בכפתורי הסינפסות, יותר קולטנים בתאי המטרה...
-----
דוגמאות ליישום ופרקטיקות לחיבור
חלק את תיכנון דרכי החיבור ויצירת הקישורים לשניים: חיבורים ארוכי טווח - בחירה של מושגי יסוד עליהם חוזרים שוב ושוב בהקשרים שונים לאורך השנה או שנות הלימוד. וחיבורים תוך כדי שעור באמצעות התייחסות בסמיכות זמן לנושאים שנלמדו בעבר או לידע העולם, או נסיון החיים (והרגש) של התלמידים.
1. תיכנון מראש
תוכנית הלימודים ספיראלית, ואם מכירים אותה ניתן לתכנן וליצור חיבור של העיקרים לאורך מסלול הלמידה - ובתוך מסלול הלמידה - מראש.
א. כתבה לנו סמדר י., חברה בקהילה הנוירופדגוגית שלנו : "חומר הלימוד בנוי בצורה ספירלית כך שתלמידים נפגשים עם נושא מסויים מספר פעמים במהלך 12 שנות הלימוד כל פעם העמקה והרחבה. לכן כדאי לאמץ מבט על על התחום - כדאי לכל מורה להכיר את הסיליבוס של תחום הדעת שלו בשכבות הגיל השונות. הדבר אינו שכיח אך כדאי אולי לאמצו, (מניסיון רב שנים מעט מורים מכירים את הסיליבוס של שכבות גיל שהם לא מלמדים) קל לעשות קישור אם יודעים שבכיתה ה תלמיד למד על מערכת העיכול, ובכיתה ז ואחכ בכיתה ט קימת חזרה על הנושא. הכרות מוקדמת עם מה שלמדו התלמידים בגלאים קודמים מאפשרת נקודת חיבור, עוגן, והרחבה. (ע"פ סמדר יצחקי).
ב. במסגרת הוראה באותה שנת לימודים חשוב לתכנן מראש היכן ניתן לעשות את ההקשרים. לדוגמה: אם בשנה מסוימת אני מלמדת כימיה- מבנה החומרים האורגנים (חלבונים, שומנים, פחמימות),תורשה ומערכת עיכול , אני בונה את הסיליבוס השנתי כך שאוכל לעשות את ההקשרים בין הנושאים השונים בקלות לדוגמא : אלמד בכימיה שחלבונים בנויים מרצף חומצות אמינו וכו. ואז כשאלמד על מערכת העיכול אדבר על - פרוק של החלבונים למרכיבים (חומצות אמינו...) ואז אזכיר זאת שוב בהקשר לתורשה - מה שקובע את רצף/ סוג וכו של חומצות האמינו בחלבון זה ה -DNA (מלמדת מDNA לחלבון). אם ההקשרים נעשים במסגרת אותה שנת לימוד - אני מקפידה שהשקף העיקרי שיעשה את ההקשר יהיה אותו שקף - ז"א אותה אנימציה/ צבעים /איור. לדוגמה כל פעם שאזכיר שחלבון בנוי מחומצות אמינו (בהקשרים השונים ) אראה את אותו שקף (ע"פ סמדר יצחקי).
ג. חשוב לתכנן לגבי כל שעור תיכנון כפול - מה אני המורה עושה ומה התלמידים עושים (ראו עצות למורים של דאג לאמוב). לדוגמה אני המורה מלמד על ... מראה סירטון. מסביר הסבר. התלמיד: עונה על שאלות היזכרות, עורך השוואה, מעבד את החומר בקבוצה, משתתף בחידון, ... וכו.
2. בשעור עצמו - מאפשרים זמן עיבוד במהלך השעור. זה חיוני. דוגמאות לפרקטיקות כאלה הן
שאלות תש"ר (איזה תובנה יש לי מהנלמד, איזו שאלה יש לי, איזה רעיון עולה בי) (ראו בלינק סירטון של מט:ח).
תרגילי היזכרות עם שאלות ברירה. פרקטיקה זו חשובה מאד ומועילה מאד (ראו פוסט באתר זה).
תירגול TPS (think pair share חישבו, דונו על זה בזוגות, שתפו את הכיתה.
בהמשך נוסיף פרקטיקטת ודוגמאות נוספות של מורים.
מוזמנים להתנסות בכיתות שלכם, להגיב כאן ולשתף.
3. דוגמאות מהשטח - לחיבור של מושגים חדשים לידע קודם:
א. נושא השעור - הקניית אסטרטגיות בתחום הבנת הנקרא - איתור פרטים.
בעקבות למידה נוירופדגוגית המורה יצרה בתחילת השעור קישור לשעור הקודם, וחיבור לידע קודם.
חיבור לשעור הקודם: המורה הסבירה לתלמידים: בשעורים הקודמים עסקנו בשטף קריאה. השעור היום הוא שעור ראשון שעוסק בהבנת הנקרא. היא הסבירה להם שאחרי שהם כבר קוראים יחסית בשטף, אפשר להפנות משאבים להבנה. באופן כזה הפעילה בסמיכות זמן בין מה שלמדנו ובין השעור הנוכחי והדגישה את הכיוון הכללי והסוף תכלית של מקבצי השעורים הנוכחיים.
חיבור הנושא החדש לידע קודם ולהפעלה חזותית: כיוון שהנושא הוא איתור פרטים בטקסט (איך קראו לילד, מה אמר משה לפרעה) המורה התחילה בחיבור למשהו מוחשי או ידוע - היא חילקה לילדים ציור עם "איפה גקי, ובקשה מהם לאתר פרטים בציור. לאחר שהתנסו במשימה (ונהנו ממנה) חוברה המילה החדשה "אתור" למשהו קונקרטי. רק אחר כך המשיכה המורה והסבירה - שבאותו אופן ניתן לאתר פרטים בטקסט.. הפעלה בסמיכות זמן יצרה קישוריות והרחיבה את מפת הדרכים לכזו המקשרת חדש לקונקרטי או מוכר. ומשם המשיכה.
ב. נושא השעור המרת אנרגיה. המורה התחילה בחיבור מלת המפתח "המרה" לדוגמה רלוונטית מעולם היומיום. לשם כך ביקשה מהתלמידים לתאר לעצמם שהם נוסעים לטיול בחו"ל, רוצים לקנות גלידה וצריכים להמיר שקלים לדולרים. התלמידים תירגלו דוגמה. רק לאחר שחיברה את המושג "המרה " למפה המנטאלית של התלמידים, - באופן קונקרטי, כזה המעוגן בנושאי-יומיום רלוונטיים - המשיכה הלאה ביצירת רשת החיבורים המקושרת - ולימדה על המרת אנרגיה.
ג. נושא השעור: לימוד אסטרטגיות להבנת הנקרא/קריאה כתיבה - לימוד תבניות לכתיבת טקסטים. שעור פרטי. לתלמידת תיכון עם קשיי-למידה. התלמידה הגיעה למורה מלכי ס. . על רקע חוסר יכולת עבודה עצמאית בקריאה/כתיבה של טקסטים. מטרת של מלכי היתה להמחיש לתלמידה להלן תאור דרך העבודה של מלכי בשעור הראשון:
מ.: איך את מסתדרת כללית? האם יש דברים שאת כבר עצמאית בהם?
ת: כן, אני יכולה לסוע לבד באוטובוס.
מ: יופי. יש עוד נושאים שאת עצמאית בהם? שאת אוהבת לעשות?
ת: כן. אני אוהבת לאפות.
מ: תגידי לי, יש משהו שמעניין אותי. למה צריך כל כך הרבה תבניות במטבח?
ת.: כי יש כל מיני דברים שצריך לעשות.
מ: למה צריך את התבנית הגדולה?
ת. ...
מ: ולמה את הקטנה? או העגולה?
ת. ..
מ: למה בעצם לא נשתמש בתבנית אחת גדולה וכל פעם נעשה בה לפי הצורך? נשים בה את תפוחי האדמה או העוף, נאפה בה עוגה ונחתוך אותה לגודל הרצוי? וכו..
בעקבות כך התפתחה שיחה על כמויות, ושצריך להתאיםפ כל תבנית לסיטואציה.
מ. : תגידי לי, מה יקרה אם אשפוך את כל החומרים בלי תבנית לתנור. מה יקרה אז?
ת. ג`יפה...
--
מכאן התברר , תוך שימוש וחיבור לידע קודם, מעולמה של התלמידה, מהיא תבנית במובן רחב יותר, ושיש צורך בתבניות לכתיבה ולקריאה.
ומשהונחה תשתית זו - עברה מלכי לתירגול, ובמהלך השעורים הבאים בנתה עם התלמידה יכולת כתיבה של טקסט תאורי תוך שהיא מלמדת את התלמידה לשכלל את כתיבת הטקסט בהדרגה, מוסיפה ומגדירה את רכיבי התבנית, את חוקי הכתיבה התאורית. (כיתבי לי איך נראה החדר שלך? כיתבי כאילו אין חוקים, לא מעניין, כל מחשבה שעולה לך בראש... התלמידה כתבה חצי עמוד. בתגובה כתבתי לה 2 הערות משוב חיוביות בלבד. כל הערה חיובית מכילה קריטריון אחד או שניים של התבנית אותה אני מעונינת ללמד. הערה אחת: הכתיבה שלך היתה מלאת רגש וזה היה לי מעניין. הערה שנייה לא השתמשת בסלנג, לא בשפת דיבור . (הנחת היסוד היא שאין טעם בהערות שליליות כי אם היא לא עשתה משהו נכון זה בגלל שהיא לא ידעה אז אין טעם להעיר על כך). שאלתי איזה הערה מצאה חן בעיניה יותר: הצביעה על השנייה. ומכאן הצעתי שנלמד לשכלל את הכתיבה. כתיבה משוכללת היא כתיבה שיש בה הרבה מילים. חוק מספר 1: מותר לחזור על מילה לא יותר מ 3 פעמים בעמוד. ... וככה המשיך השעור והתגלגל.
בהצלחה!
פוסט זה - מתוך נורי-עדיני-עמית נוירופדגוגיה יישומית הלכה ומעשה (בהכנה)
נשמח לתגובות ושאלות על מנת לטייבו. תודה
לקריאה נוספת
שלום אינאס - האם תירצי לחדד? האם את רוצה לשאול? או להציע דוגמאות לשאלות והנחיות שמאפשרות לייצר חיבורים ולמידה פעילה? תודה יעל
אינאס גדבאן - שאלה ששואלים אותנו מורים רבים - למה תלמידים שוכחים את כל החומר מיד אחרי המבחן? איך ללמד כך שלתלמידים "ישאר משהו בראש" מכל מה שאנחנו מלמדים אותם?
התשובה הקצרה היא: כדי שה"חומר יזכר" התלמיד עצמו צריך להיות פעיל וההנחיות ללמידה צריכות להיות כאלה שתגרומנה לו לחבר את המידע החדש לעוגנים בזיכרון, לאורך כל מהלך הלמידה.
שאלה ששואלים אותנו מורים רבים: מהי הבנה? איך ניתן ללמד ילדים לחשוב? מה מאפשר חשיבה?
התשובה לשאלה הזו דומה לקודמת: כדי שתלמידים יוכלו לחשוב הם צריכים להיות פעילים בזמן הלמידה והמידע החדש צריך להתחבר במוחם האישי לידע וידע קודמים. אחרת יווצרו במוחם איים לא מקושרים של ידע ולא תתאפשר ביניהם זרימה של מחשבות והבנות.
לחיבור ידע חדש לידע קודם יש אם כך…