top of page
Npint

רשת ברירת המחדל מה עושה המוח כשאני "לא עושה כלום" ולמה אני לא מצליח להניע את עצמי לפעול

עודכן: 7 בפבר׳ 2023


האימרה כוונות לחוד ומעשים לחוד מוכרת וידועה ומציינת תופעה מוכרת מאד. לפעמים קשה לנו להזיז את עצמנו ולעשות משהו, ובמקום זה "אנחנו לא עושים כלום". "סתם נחים".


הסיבה היא שהמוח שלנו תמיד עושה משהו. תמיד זז ופועל גם כשאנחנו נחים! וכדי לשנות את מה שאנחנו עושים עכשו ולעשות משהו שאנחנו רוצים באופן מודע: נניח ללכת למכון כושר, אנחנו צריכים לעצור את הפעילות שהמוח עושה עכשו, שנעימה לו, או מתגמלת אותו, או חשובה לו מאיזה שהיא סיבה, ולעבור לאזור אחר במוח ולבצע סט של פעולות אחרות שדורשות אנרגיה.

פעולת העצירה הזו דורשת הרבה אנרגיה מוחית.

בנוסף, מערכת הבחירה של המוח צריכה להשתכנע שזה משתלם. שהפעולה השנייה תהייה לא פחות מתגמלת מוחית מזו שאנחנו עושים עכשו וגם תיתן לנו בונוס, שיכסה את הוצאות ההחלפה של הפעילות הנוכחית.


כדי להדגים את פעולת העצירה, ומעבר לאזור אחר במוח, עם פרשנות או עשייה שונה הסתכלו בדוגמה הבאה:


מה אתם רואים ארנב או ברווז?


בד"כ כשמסתכלים על התמונה היא מתחלפת, פעם רואים ברווז, ופעם ארנב. כשהמוח מתרכז בפרשנות אחת הוא מנחית (עושה אינהיביציה) לשנייה ולהפך להפך. במקרה הזה הבחירה קלה, שתי הפעולות דומות בתיגמול שלהן. המעבר קל.


הנה עוד דוגמה: צעירה או זקנה? מה אתם רואים?

אותה תמונה, והמוח מתרכז כל פעם בחלקים אחרים של התמונה,בפרשנויות שונות, ונוסע אליהם במחשבות. כשרואים את הזקנה, מתפוגגת ונעלמת תמונת הצעירה, כשמתרכזים בצעירה, נעלמת הזקנה.


אז ככה, כשנחים, או משחקים משחק מחשב מלהיב, או כשרואים סרט מרתק, או כשנחים ולכאורה "לא עושים כלום" או "חיים רק במחשבות", המוח עושה משהו. וקשה לו לוותר על זה. אין לו אנרגיה להנחית את הפעילות הזו. ולכן קשה לעבור מפעולה שלא דורשת מאמץ ואנרגיה לפעולה שדורשת, ולא בטוח שתהייה מתגמלת.


ובמיוחד כשמנסים להיגמל זה מאמץ מוחי אדיר! תהיו סבלניים עם עצמכם.

ככל שאתם מתבאסים שאתם לא עושים כלום, אתם מזינים את רשת ברירת המחדל, שפועלת ברקע כשלא עושים כלום.


רשת ברירת המחדל


רשת ברירת המחדל פעילה ברקע כשאנחנו שרויים במנוחה או בזמן שאנחנו חולמים בהקיץ, מתכננים תוכניות לעתיד, או מנסים לפתור ב"רקע" בעיות מסובכות הנוגעות ליחסינו עם החברה או לבעיות שונות הדורשות פתרון.

הערך רשת ברירת המחדל - האיור מויקיפדיה


הרשת הזו יכולה להסתובב סביב חוויות נחמדות שעשינו או דברים מעניינים שלמדנו וכו. או - להסתובב שוב ושוב סביב נושאים המפעילים את מערכת הרגש, שיפוט עצמי, חשיבה על העבר והעתיד + רגש לא נעים, חלומות בהקיץ על תוכניות מסובכות לא ממומשות. וכו - .

לרצון יש מעט יכולת לעשות כאן משהו. צריך להבין מה המוח עושה ולמצוא טריקים לשכנע את המערכת לזוז.


אולי זו הסיבה שמדיטציה יכולה לעזור כשלא מאושרים. או כשמדוכאים.

מדיטציה מכוונת בדיוק להוריד את נדידת המחשבות הזו לרשת בררית המחדל. ולמחשבות עצמי.


אולי זו הסיבה שעזרה לזולת עוזרת. עזרה ומחשבה על הזולת מורידה את המחשבה הסובבת סביב עצמי בלבד תוך שיפוט עצמי שלילי. ומנחיתה את רשת ברירת המחדל.


ואולי גם הבנה מה הגורם לתופעה, וחשיבה על לאן ולמה המחשבות שלנו נודדות כשאנחנו "לא עושים כלום", יכולה אולי לסייע לחשוב על פתרונות. עידכון הציפיות - והבנה עמוקה יותר של חוכמת השבט "תנו לזמן זמן" ובנתיים גלו מה קל יותר לעשיה ועם מי - ומה פחות.


חברים שקראו את הפוסט בפורום הציעו בשיחות אישיות שעבודה משותפת על פרויקט עם חברים עוזרת מעט [כי האינטרקציה החברתית מספקת אנרגיה מוחית]. גם פעילויות כמו נינגה ישראל עוזרת [כי היא מספקת תנועה (אספקת דופמין) לצד חידוש ואתגר (ספקי דופמין, כל פעם אתגר חדש) אדרנלין, מוטיבציה חברתית (יש קהל, טלביזיה וכו), ובעיקר קהילתיות (מפחית לחץ. חברות. שייכות. מוריד בדידות ונותן משמעות)].





תודה לרועי ששאל את השאלה ושוחח איתנו על התשובה.

תודה לקוראים באתר שהפיצו לחברים את הפוסט הזה שמופיע במקור תחת הכותרת פורום.


להרחבה: דפרסיה ורשת ברירת המחדל

Sheline, Y. I.; Barch, D. M.; Price, J. L.; Rundle, M. M.; Vaishnavi, S. N.; Snyder, A. Z.; Mintun, M. A.; Wang, S.; Coalson, R. S.; Raichle, M. E. (2009). The default mode network and self-referential processes in depression. Proceedings of the National Academy of Sciences, 106(6), 1942–1947. doi:10.1073/pnas.0812686106

“The default mode network is known to be involved in many seemingly different functions.

It is the neurological basis for the self:

  • Autobiographical information: Memories of collection of events and facts about one’s self

  • Self-reference: Referring to traits and descriptions of one’s self

  • Emotion of one’s self: Reflecting about one’s own emotional state

Thinking about others:

  • Theory of Mind: Thinking about the thoughts of others and what they might or might not know

  • Emotions of other: Understanding the emotions of other people and empathizing with their feelings

  • Moral reasoning: Determining just and unjust result of an action

  • Social evaluations: Good-bad attitude judgments about social concepts

  • Social categories: Reflecting on important social characteristics and status of a group

Remembering the past and thinking about the future:

  • Remembering the past: Recalling events that happened in the past

  • Imagining the future: Envisioning events that might happen in the future

  • Episodic memory: Detailed memory related to specific events in time

  • Story comprehension: Understanding and remembering a narrative”

References

Hamilton JP, Farmer M, Fogelman P, Gotlib IH. Depressive Rumination, the Default-Mode Network, and the Dark Matter of Clinical Neuroscience. Biol Psychiatry. 2015 Aug 15;78(4):224-30. doi: 10.1016/j.biopsych.2015.02.020. Epub 2015 Feb 24. Review. PubMed PMID: 25861700; PubMed Central PMCID: PMC4524294.


Bonhomme V, Vanhaudenhuyse A, Demertzi A, Bruno MA, Jaquet O, Bahri MA, Plenevaux A, Boly M, Boveroux P, Soddu A, Brichant JF, Maquet P, Laureys S. Resting-state Network-specific Breakdown of Functional Connectivity during Ketamine Alteration of Consciousness in Volunteers. Anesthesiology. 2016 Nov;125(5):873-888. PubMed PMID: 27496657.


Scheidegger M, Walter M, Lehmann M, Metzger C, Grimm S, Boeker H, Boesiger P, Henning A, Seifritz E. Ketamine decreases resting state functional network connectivity in healthy subjects: implications for antidepressant drug action. PLoS One. 2012;7(9):e44799. doi: 10.1371/journal.pone.0044799. Epub 2012 Sep 24. PubMed PMID: 23049758; PubMed Central PMCID: PMC3461985.



רשת ברירת המחדל ומחשבות על עצמי

Andrews-Hanna JR, Smallwood J, Spreng RN. The default network and self-generated thought: component processes, dynamic control, and clinical relevance. Ann N Y Acad Sci. 2014 May;1316(1):29-52. doi: 10.1111/nyas.12360. Epub 2014 Feb 6. PMID: 24502540; PMCID: PMC4039623.


.




254 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page