מהי תכליתה של למידה עצמאית:
ללמידה עצמאית בבית הספר יש 2 תכליות - מעורבבות ולעיתים אף סותרות.
מוכוונות עצמאית להבנה
(ההנאה העיקרית ברמות הגבוהות: פנימית. התגברות על אתגר. הבנה).
2. מוכוונות עצמאית לתוצר
( דורשת תיכנון, פרואקטיביות, עמידה בזמנים ובמשימות מוגדרות).
התעמקות בלמידה דורשת מיקוד קשב בנושא כדי להבין אותו לעומקו. דבר זה מותיר פחות משאבים לתוצר אליו מכוונים, לעמידה בלוח זמנים, בברירת טפל מעיקר.
התמקדות בתוצר - עלולה לכוון לקיצורי דרך, קריאת סיכומים שכתבו אחרים, בחירה במעט מקורות מידע.
הילכו השניים יחדיו?
מורה טוב מכוון את תלמידיו להינות משני העולמות. הוא מאפשר די זמן כדי להעמיק, ללמוד ממגון מקורות, לרדת לשורש העניין. להינות מהתגליות האישיות והחשיבה העצמאית. בד בבד הוא קובע אבני דרך, מכוון לתוצרים, דואג להסיר מכשולים הנובעים ממחסור במיומנויות, ומכוון לתוצר שיאפשר סמן, ודרך אפקטיבית לקבל משוב מתגמל מאחרים (מוטיבציה חברתית), וסימן שאכן הגענו אל המטרה.
להלן נתייחס לכל אחת מנקודות אלה בנפרד.
-------------
בחלק הראשון בשעור זה מתייחס להבנה. מהי הבנה. מה המשימה שתכוון אליה בלי לפגום בה.
בהמשך נדון במיומנות הבסיס ללמידה עצמאית: שאילת שאלות מקשרות.
בחלק השני נתחיל לדון מעט במוכוונות עצמאית לתוצר. מכוונות לתוצר מעמידה דרישה של עמידה בזמנית. יש לחשוב בצורה מושכלת איך להביא אותה בחשבון בלי לפגוע באוטונומיה החשיבתית וללא יצירת לחץ זמנים שעלול להביא לנסיון ל"קיצורי דרך". נציע ונדגים שניתן ללמוד מיומנויות אלה גם בלמידה מסורתית בעזרת חיקוי.
*****
לקריאה כללית בליווי מצגת בנושא לומד עצמאי ראו גם הפוסט
מוכוונות עצמאית להבנה
מהי הבנה? האם לימוד בע"פ של סיכום יוצר במוח "הבנה"?
הבנה ודיקלום יוצרים שניהם מסלולים מקושרים במוח.
מסלולים אלה נבנים על פי חוקי הלמידה ל פי כללי הלמידה הבסיסיים במוח :
חוקי הב, ועקרון החז"ק. (למידה במוח דורשת בראש ובראשונה חזרות, בזמן, לאורך זמן - בהקשרים שונים). מה אם כן מבדיל בין דיקלום להבנה?
האם שינון יוצר "הבנה"?
הבנה פרושה בניית קישוריות דינאמית המעוגנת באופן גמיש וניתן לשינוי, בזיכרונות, התנסויות וידע קודם.
היא מאפשרת יצירת חיבורים אסוציאציביים, בניית מעקפים, יצירת דרכים חדשות, חיבורים יצירתיים, פריצות דרך, קישורים שאנו בונים בעצמנו באמצעות חיבור בין שאלה לתשובה עליה חשבנו מחדש בדרך חדשה. הבנה מרחיבה את עולמנו בעושר חיבורים רב ממדי, מהנה, ודינאמי.
שינון, כלומר, חזרות בהקשר יחיד של רצף מילים (סיכום) יוצר במוח קישוריות חד ממדית. החזרה הזו מחזקת את הקשרים בין צלילי המילים בדיוק בסדר עליו התאמנו. וכך, בהתאמם לחוקי הלמידה במוח שימון גורם ליצירת מסלול מקושר בין קבוצות נוירונים באופן המאפשר להגות את צלילי המילים במהירות וביעילות - אולם ככל שהדיקלום מהיר יותר ומקושר ייעודית יותר - הוא מקובע יותר. מעין אוטוסטרדה שיצוקה בבטון.
המחשה: נסו לדקלם את אותיות ה א"ב במהירות גבוהה - וחושו כיצד המילים זורמות מפיכם בשטף חסר מעצורים. נסו להגות את צלילי ה א"ב באופן עליו לא התאמנתם: לדוגמה תוך דילוג על 2 אותיות א,ד ז, ... וכו - וראו כמה מקרטעת עד לא קימת קישוריות זו אצלכם.
שינון אם כך בונה קישוריות מקובעת, מסלול רחב ושוטף - חד ממדי. כל הברה, כל צליל מילה מקושר לזו שבאה אחריה ברצף נתון מראש. אין צורך להבין את משמעות המילים. אין צורך לקשרן לרצף אסוציאציות או ידע רחב יותר. משל נכנסנו לנתיב קבוע "מדן ועד אילת" ללא אפשרות מעקף או חיבור אחר.
לפיכך למידה לדקלם סיכום אינה עומדת בקריטריון הביולוגי להבנה.
הבנה ושאילת שאלות
נבחין: בקיאות פרושה לדעת מה כתוב בטקסט.הבנה פרושה להבין את הלמה שמתעורר מקריאת הטקסט.
הבנה פרושה למצוא בעצמך מהן "משבצות הריקות" בתשבץ המונח לפנייך [1]. הבנה פרושה למלא את החסר בטקסט - תוך שיטוט במפת הידע והקישורים הקיימת במוח האישי של החושב. הבנה פרושה למצוא קשר, ליצור קישוריות.
שאלות המכוונות להבנה מכוונות לקישוריות.
הן מכוונות את שיטוט המחשבה לקישור לידע קודם, דוגמאות קודומות - חיבור למשמעות המילים.
הן מהסוג של:
מה היתה הכוונה, למה זה מתקשר, מה ההגיון? (חיבור לידע קודם, ומשמעות המילים)
למה אני צריכה ללמוד את זה? לאיזה מטרה? מה זה יאפשר לי? (חיבור לידע קודם, ומשמעות המילים)
מהן הנחות המוצא? איפה יש אמירה שיכולה להתפרש באופנים שונים? (חיבור לידע קודם, ומשמעות המילים)
איך זה מתקשר למה שאני יודע? האם תואם את דעתך? וכולי. (חיבור לידע קודם, ומשמעות המילים)
למה?...
כל השאלות האלה מכוונות לקישור בין ידע קיים לידע חדש אותו או באמצעותו מבקשים להבין.
לשאול שאלות זוהי ראשית חוכמה
ראשית הדרך ללמידה עצמאית
ילדים צעירים מרבים לשאול שאלות. צריך לעודד אותם להמשיך לעשות זאת.
כדי שמורים יאפשרו לילדים להמשיך לשאול שאלות - הם צריכים שיהייה להם פנאי לכך.
איך מאמנים ילדים בשאילת שאלות
שיטת התש"ר (תובנה שאלה רעיון) [2] היא דוגמה לאימון ילדים בשאילת שאלות.
בסירטון שבלינק המופיע ב [2] מסבירה המורה:
תובנה זוהי מסקנה מהשעור שלנו.
שאלה זוהי שאלה שיש לנו.
רעיון זהו רעיון שיש לילדים לענות על השאלה שהעלה אחד הילדים.
שאילת השאלות מובנת בתוך שיטת התש"ר.
לפי שיטה זו כ ל ה ש ו א ל - ח כ ם ה ו א ...
זאת בנבדל לשאילת שאלות שרק האמיצים בכיתה שואלים - כשמשהו לא ברור.
שיטת התש"ר אינה קובעת מסמרות.
בשיטת התש"ר אין תשובה חד משמעית: התשובה לשאלה אינה מוגדרת תשובה אלא ... כרעיון. הדבר חשוב. המוח בנוי כרשת דרכים. תשובה חד משמעית ויחידה חוסמת את החשיבה. חשוב ללמד את הילדים שיתכנו פתרונות שונים לאותה שאלה. חשוב שידעו שכל תשובה לשאלת הבנה היא בבחינת רעיון. חיבור אחר של העובדות וידועות וחלקי הידע - יכול להוביל למסקנה אחרת, להבנה אחרת.ו זה מותר ואף מקסים.
לעניין זה - גם תשובת המורה לשאלת הבנה היא בגדר .. רעיון! אמנם רעיון המוסכם על רבים, אמנם רעיון המסתמך ככל הנראה על ידע רחב יותר, ועדיין - כל תשובה מושכלת אחרת יכולה לאפשר פריצת דרך ותובנות חשובות. ביהדות מדגישים כיוון זה שוב ושוב על ידי לימוד הגמרא. במהלך לימוד המשניות השונות מביאה הגמרא פרשנויות ותובנות שונות ואף הפוכות של חכמים רבים, ומעודדת מאד את הלומדים להציע פתרונות יצירתיים משל עצמם.
מבחינת השפה יפה לחשוב על המילה שאלה - שהיא נושאת אותנו אל - הידע שלנו, נושאת אותנו לעבר , שיטוט בזיכרון, חשיבה, נסיון לקשר חלקים מרשת הדרכים המוחית שלנו ובניית מסלול תשובה אפשרית. ונשים לב למילה תשובה, שמשיבה אותנו לנקודת המוצא - לשאלה ששאלנו, למקום בו יש ספק. חוסר קישוריות, פער, חתיכה חסרה בפאזל.
שאילת שאלות העמקה באמצעות דוגמאות:
ביהדות מאמנים את התלמידים לשאול שאלות באמצעות דוגמאות. בלימוד גמרא יש טקסט כתוב וסביבו פרשנויות של מפרשים שונים המתפלפלים ושואלים, מנסים להבין את ההגיון, חושבים ומסבירים למה בחר הכתוב לכתוב מילה זו ולא אחרת? חלוקים בדעתם ומציגים דעות שונות (התפצלויות ברשת הדרכים המוחית). דומה שלימוד הגמרא מציע - לימוד מדוגמאות. בניית סכמה מוחית לשאילת שאלות שאלות לשם הבנה - באמצעות דוגמאות רבות מאד. [1].
*****
בדיקת השגת מטרת הלמידה העצמאית: איך בודקים הבנה?
יכולת ללמד אחרים מקבוצת השווים את הנושא הנלמד ויכולת לתת מענה לשאלותיהם.
או לחילופין - בניית תוצר, מכשיר, תוכנה - מוחשיים שעושים את מה שתיכננת שיעשו.
חסמים ללמידה עצמאית: צפי נמוך להצלחה, סטראס, דוחק זמן.
ללא תפיסת מסוגלות עצמית - ללא צפי להצלחה - המוח איו משחרר דופמין למשימה, ואין למידה עצמאית. מעל רמת לחץ מסוימת, החשיבה העצמאית, הלא אוטומאטית, נחסמת (סטראס מטפש אותך). לחץ ופחד מכישלון מקטינים את היכולת לפתח יכולת למידה עצמאית. לחץ זמן מונע למידה עמוקה ומקשה על למידת עומק ופיתוח למידה עצמאית. כשיש לחץ זמן מחפשים קיצורי דרך - לומדים בע"פ פתרונות של אחרים. הדברמשול לאדם שלוקח חלקים משלם (חלקי בד שעשויים לייצר חולצה), ומחבר בין קצותייהם בתך בודד בין פיסת בד אחת לשנייה. שום בגד לא יצא מחיבורים קלושים אלה.
דרישות בסיס ללמידה עצמאית:
אוטונומיה בדרך הלמידה ובקצב (חיונית).
קריטריון ברור להתקדמות. מוחשי או פנימי (מרגישים שמתקדמים. שמבינים יותר שמיומנים יותר.)
משמעות (נושא שמעניין אותי, מאתגר אותי, ומשמעותי ליאישית או חברתית: כזה המספק לי תחושה של שייכות, ערך, מעמד חברתי,עזרה לזולת, נצחון בתחרות, פרס).
https://www.hidabroot.org/article/1134827 [1] הרב משה ידלוב
https://www.youtube.com/watch?v=n-_eaQp0prU תש"ר סירטון של מט"ח [2]
שעור 1:
אימון בלמידה עצמאית מאפשר למוח:
א. לפתח אסטרטגיות פנימיות אישיות ללמידה של נושאי ידע שונים.
ב. לחוות את העונג בהבנה עמוקה. חוויה כזו תעודד את הלומד ללמוד לשם הנאה.תגדיל את המוטיבציה הפנימית שלו ללמידה מסוג זה. [ביולוגיה: המוח מתגמל בחומרים שגורמים לנו שמחה והנאה, ומצויד במערכת שגורמת להתניה חיובית: כשמשהו גורם לנו הנאה אנחנו לומדים לחזור עליו. מערכת זו כוללת את ה VTA וגרעיני האקומבנס עם "מרכזי העונג" המצויים בהם].
מוכוונות להבנה
המוח בנוי ללמידה מהתנסות, הוא עובד בשיטת ניסוי וטעיה. הוא מצויד במערכת המאפשרת זכירה, ומעודדת חזרה על פעילויות שגורמות לנו הנאה. הבנה פנימית היא פעילות המתוגמלת על יד המוח בחומרים מהנים.
תכלית זו דורשת התנסות עצמאית. כפי שנראה ניתן לפרקה לשלבים על פי הגיל והידע של הלומד.
שיטה טובה ללמד תלמידים ללמוד לשם הבנה: לתת משימה שהתוצר שלה הוא : ללמד אחרים את הנושא!
ללמוד פרושו לקשר
ללמוד ולהבין במוח פרושם לקשר. כאשר מורה מלמד אותנו הוא או היא נוהגים לעיתים ללמד אותנו באופן המתאים לדרך בה הם מקשרים את הדברים במוחם שלהם. או לחילופין, מלמדים אותנו באופן לא מקושר - אלא לפי ראשי הפרקים והמסלול אותו בנו כותבי ספר הלימוד - מסלול המקושר במוחם של כותבי ספר הלימוד. שינון סיכום שכתב המורה הוא תמצית-שרשרת של מילים שעבור המורה מהווים מכלול של ידע, דוגמאות וקישורים ואילו אצל התלמידים יכול להילמד כרצף מילים חסר פשר. אם נשתמש בדימוי המוח לרשת דרכים: אצל המורה יש מסלול מ"תל-אביב לחיפה" (לדוגמה כביש 2) עם כל הפניות והחיבורים השונים בדרך, כבישי רוחב גדולים או קטנים שמחברים לישובים שונים ולכבישים אורך אחרים (כביש 4, כביש 6 וכולי). לעומתו אצל התלמיד קימת רק האוטוסטרדה הראשית (כביש 2). אם יש פקק, בעיה בדרך, או אם מתעורר צורך להשתמש בידע נוסף - אין לו שום כביש או פנייה המאפשרת חיבור למידע אחר.
למידה עצמאית מאפשר נהיגה עצמאית בשבילי המוח האישי של התלמיד. אנחנו יודעים מנסיוננו שכשאנחנו יושבים ליד הנהג איננו לומדים ממש את הדרך. רק כשהתחלתי לנהוג בעצמי לכינרת גיליתי כמה פניות, הצטלבויות ודרכים שונות מחוברות למסלול. הרבה פעמים בחרתי בפניה לא נכונה - והדרך התארכה. אבל למדתי לבסוף את הדרך, ובו בזמן הכרתי אפשרויות חיבור נוספות ומקומות חדשים מעניינים לצורכי עתיד.
נסו בעצמכם ובידקו: קבלו דוגמה לאיך בנוי אצלנו מידע ששיננו לאורך זמן: (התרגיל ע"פ ד"ר אורית אלגוווי):
דקלמו במהירות את אותיות ה ABC.
המהירות בה דיקלמתם את האותיות מעידות על קישוריות גבוהה.
כעת חיזרו על התרגיל אך הפעם דקלמו כל אות שנייה: A C E... וכולי - בדרך זו לא התאמנו, והקצב אחר.
נסו להיכנס למסלול המהיר של דיקלום האותיות ממקום שאינו תחילת הדרך. לדוגמה: איזו אות מגיעה אחרי ה F ? אני צריכה לחזור להגיד את כל הרצף מ A ואילך כדי לגלות את התשובה.
הדגמה זו נועדה להמחיש: דרך הלמידה קובעת את מפת הדרכים המוחית. דיקלום סיכום של המורה אינו מעיד על הבנה. יש צורך בדוגמאות ושאלות, התנסויות ולמידה עצמאית, אימון ושימוש חוזר בכניסות למסלול הלמידה ממקומות שונים, כדי לייצר מפת דרכים המאפשרת חשיבה הבנה ושימוש מהנה ביכולות המוח.
למה למידה עצמאית למטרת הוראה מכוונת את הלומד להבנה ולרשת דרכים מסועפת יותר
לבני אדם יש יכולת לא טריביאלית ללמד אחרים. הדבר דורש זיהוי פערי ידע אצל אחרים ומתן הסבר רלוונטי שיאפשר להם הבנה. מחקרים מראים שגם ילדים צעירים נחונו ביכולת ובתשוקה ללמד אחרים (חוקי משחק לדוגמה). כאשר התלמיד מקבל נושא למידה ויודע שבסופה הוא צריך ללמד אחרים את מה שהוא למד הוא ידאג לברר מושגים רבים ככל האפשר כדי שידע להסביר היטב. רמת הלמידה ועומקה יהייה מותאם לרמת הידע של התלמיד וביכולת החשיבה שלו. יש להתאים את גודל המשימה לתלמיד ולאמן אותו בשאילת שאלות כדי שידע לצפות מה התלמידים האחרים ישאלו אותו כדי להבין. ההתכוונות הזו להסבר לאחר מאפשרת מוטיבציה פנימית והתכוונונות לההבנה אצל הלומד עצמו. לתשוקה ללמד אחרים יכולים להיות הסברים מנגנונים שונים עליהם נעמוד בשעורים הבאים.
למה למידה עצמאית? מה אומרים בוגרי מערכת החינוך: שלמדו גם בשיטת הלמידה העצמאית:
אמר לנו סטודנט צעיר: רק כשהגעתי לצבא ואחר כך לאוניברסיטה הבנתי שאני לא יודע איך ללמוד. כשאתה מגיע לצבא אתה צריך לעיתים ללמוד חומרים תאורטיים שונים. נותנים לך ספר ואומרים לך אתה לא יוצא שבת עד שאתה יודע את כולו בע"פ. בלי להבין זוהי משימה בלתי אפשרית. ככה אתה נאלץ להתנסות, לשאול חברים, לנסות להבין עד שאתה מצליח. אותו דבר קורה באוניברסיטה. חברים שלי פוחדים אפילו לנסות ללמוד לבד. הם כל כך מאולפים שרק המורה יודע מה נכון או לא שהם אפילו לא מנסים. למזלי, במסגרת בית הספר שלי בחרתי ללמוד את מקצוע הלשון (דקדוק) לבגרות במסלול עצמאי. קיבלתי חומרים ומבחנים לדוגמה, למדתי בעצמי, חיפשתי סירטונים ברשת, חזרתי עליהם עד שהבנתי ואם הם היו לי מסובכים מדי מצאתי סירטונים פשוטים יותר, התחבטתי וחרקתי שיניים, פעם בשבוע היתה לי מורה פרטית שעזרה לי בנקודות שלא הבנתי או איבדתי בהן את הדרך. אבל הסיפוק בסוף היה עצום. פיתחתי מיומנויות למידה עצמאית, והמוח שלי יודע שאני מסוגל, ויודע שזה כיף.
בשעור הבא נמשיך ונדבר על חסמים ודרישות המאפשרים למידה בעזרת מוטיבציה פנימית.
תכלית נוספת ללמידה עצמאית פיתוח מיומנויות ובנית פרואקטיביות ללמידה.
פרואקטיביות ומוכוונות עצמאית לתוצר בפרק זמן נתון
תכלית זו דורשת פיתוח מיומנות של הצבת תכלית, קביעת יעדים ואבני דרך בדרך למטרה.
קביעת לוחות זמנים ונקודות בקרה.
מיומנות חיפוש חומרים שונים הקשורים בנושא.
תכלית זו ניתנת ללמידה על ידי חיקוי.
כפי שנראה ניתן ללמדה בחלקים בעזרת חיקוי המורה. בעזרת הדרכה של המורה:
בתחילה המורה נוהג באופן שיטתי לייצר אבני דרך.
להציב משימה ולקבוע זמנים לתוצרי ביניים - לא קשיחים מדי, אפשר מפגש לדוח ביניים כדי לוודא שהתלמיד לא מסתובב במעגלים או איבד את הדרך וסטה רחוק מדי ממסלול קישור אפשרי.
אבני הדרך צריכות להיות לא קשיחות מדי, לא צפופות מדי, כדי להשאיר מקום לשיטוט עצמאי המתאים למוחו של התלמיד. מפגשי השיח עם המורה או המדריך צריכים לאפשר אוטונומיה. תפקידם לעודד מוטיבציה , לקבוע מסגרת זמן סבירה.
הנחת המוצא:
ככל שהתלמיד יחשף בהדרגה לאופן בו המורה מיישם את המיומנויות הנ"ל של חתירה לביצוע ומכוונות לתוצר, הוא ילמד לחקות אותן.הן ישמשו לו דוגמה למכוונות המורה ללימוד חלק מהמיומנויות הנדרשות ללומד עצמאי : חלוקת המשימה לתוצרי ביניים, שימוש במגוון מקורות, העזרות באנשים אחרים להכוונה ומציאת דרך, שיתופי פעולה, בניית אבני דרך ולוחות זמנים גמישים אך סבירים. וכו.
ניתן לשלב מיומנויות אלה תוך לימוד רגיל בכיתה.
המורה החוקרת: שירי כ. נתנה דוגמה לתלמידים שלה שלמידה למבחן אינה מחיבת הסתמכות על מקור למידה יחיד.
שירי כתבה לנו כך:
"רוצה לשתף אותך, שהשבוע, כהכנה למבחן, בניתי טבלת מקורות מגוונים שאותם שלחתי לתלמידים לקראת המבחן, הכולל אפשרויות מגוונות (עצמאיות בבית) ללמידה לקראת המבחן: (מרבית התלמידים לא לודים לקראת מבחנים כלל).
התלמיד יכול לבחור לעבור על החומר במגוון שיטות וסגנונות למידה שיותר מתאימים לו: מצורף לעיונך.
המבחן התקיים היום, הבנתי שכדאי מאוד שאבנה שאלון אישי קצרצר ובו אשאל האם זה תרם להן בלמידה לקראת המבחן, האם בככל עשו בו שימוש? אם כן - השתמשו בחומרים, האם הם היו מעוניינים להמשיך ולקבל מגוון שכזה גם להבא\ולקראת מבחן הבגרות ע"פ נושאים?
אם לא - מדוע לא?
כל הנושא של למידה עצמאית מעלה שאלות חדשות\ישנות בשיח לקראת הרפורמה בחינוך... זה הולך להיות מעניין ! ! !
------
כדאי לשים לב. שירי אפשרה לתלמידים להתנסות באחד ממרכיביה של הלמידה עצמאית: חיפוש מקורות מידע ממקורות שונים. הדבר נעשה תוך כדי התכוננות למבחן בגרות, ולא גרע מלמידה אלא להיפך, שיפר אותה. שכן ממילא הידע הנוירופדגוגי מציע שכדאי ללמד כל נושא בהקשרים שונים ובדוגמאות שונות.
למידה מגוונת מסייע להפנמה מיטבית, להבנה, ולהתייחסות הטרוגנית לתלמידים.
שימו לב ששירי לא דרשה דבר נוסף מהתלמידים שלה. היא רק הציגה לפניהם מקורות מידע נוספים ומגוונים בסיגנונות שונים. ותוך כך איפשרה לכל הרוצה בכל ללמוד מה הסיגנון המועיל לו. מה רמת ידע הבסיס החסרה לו, המטיבה את ההבנה שלו.
ההבנה וההפנמה הנוירופדגוגית שניתן לנסות, לבדוק תוצאות ולברר מה גרם לנסיון להצליח או לא - מעוררת עניין והנאה אצל המורה. הוא עצמו הופך ללומד עצמאי בדרך להבנה איך לשפר את ההוראה, איך ליישם רעיונות מרכזיים ב"לומד עצמאי" , גורמת לו הנאה ומעוררת אצלו מוטיבציה פנימית להתחדש לנסות ולהתנסות.
בשעור הבא נלמד על מיומנויות נוספות שיש לפתח בלומד עצמאי
Comments