מה טראמפ יודע שקאמלה האריס לא מבינה - על מנהיגות וטבע האדם

מה המון האנשים רוצה ממנהיג?

מהו סוד הפופולאריות של טראמפ? מה הוא יודע* שקאמלה האריס לא מבינה*?

מה זה מלמד אותנו המורה בכיתה, המפקד, ההורה, האדם בחיי היומיום?

מתוך https://www.ynet.co.il/news/article/s1rgighjkl כתבה של ציפי שמילוביץ 15.10.24 ב YNET

הכותרות אתמול חגגו - טרמפ שוב הפתיע.

בעצרת בחירות בפנסילבניה, אחרי שמספר צופים התעלפו מחום, הוא עצר את סבב השאלות והתשובות ואמר: מי לעזאזל רוצה לשמוע שאלות? בואו פשוט נקשיב למוזיקה ונרקוד. הוא השמיע מוזיקה, התנועע על הבמה, והקהל רקד איתו!

"כמה ביזארי" "כמה מטופש" היו התגובות . אבל טראמפ יודע, מבין אינטואיטיבית, שהצורך הגדול של אנשים הוא בחיבור עם אנשים אחרים, בסינכרון על בסיס משותף. כמו שרואים במגרש כדוררגל, כמו שמרגישים בזמן קרב.

לטראמפ גם ברור כשמש, ידוע מחוויה אישית, "ששאלות של אנשים אחרים לא מענינות אותנו".

וגם אם אנחנו מטיבנו, אנשים חושבים, וגם אם בגדול אנחנו מנסים להבין שאלות ותשובות, בכל זאת, רציונאליות וחשיבה לא תמיד מחברות אותנו לאחרים, ובוודאי לא מאחדות את כולם יחד.

נסו לשחזר בראשכם אספת הורים. כל ההורים יושבים במעגל ותמיד יש איזה "נודניק" שמתעקש להבין דבר-מה שחשוב רק לו. כל הורה והשאלה שממש, אבל ממש, חשובה לו, משהו שהוא מתעקש להבין לעומקו - נושא שכלל לא חשוב לאחרים.

קשה מאד למצוא מכנה-משותף-קוגנטיבי רחב לכולם, כזה המפעיל את כולם באותה עוצמה...

אבל בארוע בחירות של טראמפ - לפחות בשלב הזה של של מסע הבחירות - מעט לפני מועד הבחירות המאד קרוב - אנשים לא באים להקשיב לשאלות של אחרים או לתשובות כאלה או אחרות. למי יש כוח לזה?!

רוב האנשים באים כעת להרגיש שייכות. להיות חלק ממחנה רחב ועוצמתי.

וזה בדיוק מה שגורם להם טראמפ להרגיש -

הוא מצליח לסנכרן את הקבוצה שלו בעזרת רגש, מוזיקה, ריקוד..

כמו במופע רוק כולם נהנים מהמוזיקה - מוזיקה מסנכרנת מוחות של אנשים.

כמו במופע רוק - התנועה המשותפת בקצב המשותף, מסנכרנות גם היא את הקהל, והרגש של כולם משותף - איזה כיף להיות יחד, איזה כיף להרגיש כמו כולם, כמה עוצמה יש בלהיות ביחד, איזה עוצמה יש באיש הזה שגורם לכולנו להרגיש כה טוב!

האריס לעומת טראמפ - מנסה לשכנע בהגיון, בשכל, בדוגמאות שונות - וכך היא יכולה לקבל קולות מקהל אחד ולאבד את מישנהו. אבל גישה שכלתנית משתמשת בקוגניציה, וקוגניציה - היא אינדבידואלית... וכמו שהאריס מגלה - בקרב קהל המצביעים הפוטנציאלי שלה דומה שרב המפריד על המאחד. [לבסוף קמלה בחרה במסר יחיד וחד, מסר הפונה אל רגשות הפחד מפני טראמפ וציבור בוחריו, מסר המשותף לכולם: שמירה על הדמוקרטיה].

אנשים ככלל רוצים דברים רבים ממנהיג - שיהייה לו בטחון עצמי, דיעה עצמאית ותחושת מסוגלות גבוהה,

שידע להפריד טפל מעיקר, שידע להתייחס באופן דומה להם לבעיות המג'וריות (ולא משנה מהם הפרטים!), ושידע להוביל ... חלק גדול מיכולת ההובלה של מנהיג היא יצירת סינכרון בין חברי הקבוצה ויצירת תחושת שייכות מעצימה - ואת זה טראמפ יודע לייצר בקרב התומכים שלו.

האם גם אנחנו, בחיי היומיום שלנו, בבית, בעבודה, בחברה -

מבינים את הצורך היסודי הזה בשייכות, ואת כוחו ?

אוהבים

**ההבדל בין ידיעה להבנה

אנחנו מבחינים כאן בין ידיעה אינטואיטיבית, להבנה באמצעות השכל.

בעולם של אי וודאות רבים מחפשים מנהיג שיש לו "תחושת בטן" מה נכון.

תחושת בטן פרושה - הבנה אינטואיטיבית - כזו המסתמכת על מסד מידע פנימי ושיקלול של רכיבי הידע, הנסיון, התובנות, האמונות וכו (רשת העצמי הרחבה). שיקלול כזה נעשה באופן לא מודע, מקבילי, ופועל גם בזמן קרב ודחק גבוה.

מנהיגות, הוראה, ומנגנוני המוח: כשאנחנו מלמדים בכיתה או מפקדים על קבוצת חילים, מאמנים קבוצת כדורגל או מנסים לגבש קהילה או משפחה מורחבת - חשוב להבין שהאדם הוא מכלול - הוא אינו רק "חושב" או רק "מרגיש" או "בעל.ת מוטיבציה". באדם השלם פועלים יחד גוף ונפש, רגשות וקוגניציה, שכל, לוגיקה ומנגנוני דחק. כל מנגנון בפני עצמו ובאינטרקציה זה עם זה. לכן, המורה בבואו ללמד, המנהיג בבואו להנהיג, ההורה ברצותו לגדל את ילדיו, וכל אחד.ת מאיתנו בחייו כפי רצותו לייצר אינטרקציה עם אנשים ולהניעם למטרותיו - אם לטובתו ואם לטובתם של האחרים - עליו להביא בחשבון את מכלול מנגנוני המוח. לא "אני חושב משמע אני קיים" שמאדיר את החשיבה בלבד - אלא מכלול!

הכרות עם מנגנוני המוח השונים : מנגנון הזיכרון הלמידה וההבנה, מנגנון התגמול המוח וההנאה, מנגנון הדחק, והרגשות. וחשוב מאד - הדרך בה הם משפיעים אלה על אלה - מסייעת לנו להבין ולכוון את דרכי הפעילות שלנו בדרך המתאימה לכוונותנו - מי יתן והן לטובה ולברכה.

מורים שהם נוירופדגוגיים מכירים את אופני הניתוח המנגנוני ונעזרים בהוראה שלהם בידע אודות מנגנוני המוח ודרכי התבטאותם בכיתה . אולם מנגנונים אלה מצויים בכל, בחי היומיום, המשפחה והחברה. כפי שהראה הפוסט הנ"ל. להרחבה ראו בפוסט - מנהיגות הוראה ומנגנוני המוח.

ראו גם

"תחושת שייכות" מסייעת לרווחה נפשית ולהצלחה. מהי, איך היא נוצרת במוח, ואיך מטפחים אותה בכיתה

תחושת שייכות חיונית לנו כבני אדם. לילד דרוש "כפר"