מחשבות

פוסט זה מכיל יומן מחשבות שלי ולא מיועד לקהל הרחב. תודה.

. . . . . . . . . . . . . .

חיבור בין שדות

מילה - קונספט - ציצית הראש של מושג.

בחיבור בין שדות אנשים שונים ממלאים בתוכן את המושג באופנים שונים.

כדי להבין למה האחר (משדה ידע אחר) מתכוון צריך דוגמאות רבות ככל הניתן.

תודעה בפילוסופיה שונה מתודעה בחקר המוח - או שלא.

כדי לדעת למה האחר התכוון צריכים דוגמאות רבות שיאפשרו לראות אם הדרכים המובילות ומתחברות למילה תודעה חולקות מסלולים כלשהן.

באופן דומה חיבור בין מטאפורה למושג - יש צורך בדוגמאות רבות. ראו המוח כרשת דרכים.

לדוגמה המילה סינתזה.

ללמוד תחום דעת חדש פרושו בין השאר ללמוד שפה שונה.

24-10-24

עד כאן

נראה שאין אין הפרדה בין גוף לנפש.

אנחנו גוף הכולל גם "נפש", קוגניציה הכרה וכו.

גוף - הפועל בעולם - מדוע ההדגשה היא על "פועל בעולם"?

הפעולה בעולם כוללת בראש ובראשונה אינטרקציות חיוניות עם העולם לצורך קבלת חמצן, מזון, קלטים מהסביבה. אינטרקציות לקבלת אנרגיה ופליטת אנרגיה.

לגוף יש אברים המאפשרים התמרת אנרגיה - לדוגמה: קבלת מידע ממגוון חושים,. המידע מגיע לדוגמה מפוטונים שפוגעים ברישתית ומומרים לזירמי חשמל קטנים בתוך המוח בעזרת נוירונים. גלי קול שמומרים באוזן למידע חשמלי-כימי במוח. כך עם מגע וריח ריח .

באופן דומה - קולטים מהעולם הסובב - חמצן, ומזון ממקור חיצוני המומרים לאנרגיה להפעלת הגוף על ידי אברים ייעודיים בגוף.

כל הנ"ל הם קלטים מבחוץ, שמומרים על ידי אברים ייעודיים למידע מסוג מסוים (תקשורת בין נוירונים ) בגוף, או להפעלת הגוף-נפש.

בחינה של מערכת הראיה מאפשרת התבוננות על מנגנונים חיוניים שקימים בראיה וגם בתהליכים קוגנטיביים.

[חוש הריח פחות נוח לחקירה פנומנולוגית. - שאין לו עפעפיים לסגור, ושכניסות האוויר שלו משמשות את תהליך השאיפה והנשיפה. רוח ונפש אסוציטיביים לנשיפה ואוויר].

אינטרקציה עם הסביבה חיונית.

איבוד אינטרקציה עם הסביבה, חסימת אספקת מקורות האנרגיה וכו - מוביל למוות.

אידבידואליות מבוססת אצלנו גם בעזרת

התכוונות- לדוגמה אינטרקציה בין כוונה לתנועה, ... אברי התנועה במוח ובגוף מייצרים ומבססים בינהם אינטרקציה בין רצון - לפעולה.

"רצון חופשי" דורש מערכת בחירה שמאפשרת לרצון להחליט מה הוא בוחר .. 0מנגנון הקשב)

קיימות 2 מערכות אינפורמציה: אחת מקבילית רב מימדית, תת הכרתית, השנייה מנגנון תודעתי - טורי, הוא מאפשר תיקשורת - עם העולם החיצון באמצעים המוכרים לנו - בעזרת דיבור או מחוות תנועתיות.

הקישור בינהם דורש מנגנון בחירה, מנגנון קשב, מנגנון בחירה עצמאי ( רצון) אינדבידואלי.

קים דמיון מנגנוני בין תודעה, הכרה, והבנה,

בין הכרה שהצבע מולי הוא צבע אדום, ובאופן דומה שמה שזז כעת זה אני (כשהגוף משותק אבל נוירוני המראה פעילים אנחנו לא יודעים של מי היד הזו שזזה. לדוגמה בהזיות..).

16-10-24

למה לדעת אחדים צריך הכרה מאחר? (הגל?)

24-10-24

ניתן לחשוב שהכרה היא סוג של הבנה. כך גם הכרה עצמית.

אם נחליט שלמכונה AI יש הכרה דומה לשלנו האם זה יפתח בה הכרה עצמית?

האם ההכרה עצמית שלה תידרוש אינדבידואליות מצד אחד ואינטרקציות עם AI בעלי הכרה דומה?

וכן התיחסות אל הכרות אחרות דוגמת אדם ?

13.10.24

סיכום כפי שנשלח לפ"א

לגבי שפינוזה

1. רבות מהאבחנות שלו או לכל הפחות כפי שירמיהו יובל מציג אותן, מתאימות לדרך בה אני רואה את הדברים מכיוון חקר המוח.

2. ההצעה שלו לגבי ה"אלהים" כריבוי עצמי אינסופי של כל הקיים - ולא כישות חיצונית, חדשה לי וטובה בעיני כנקודת מוצא. (סקרנית לדעת את דעתך). 

 3. הרקע שלו : אחת ממטרותיו המוצהרות אם במשרין ואם בעקיפין - וגם על פי ההקדמה של יוסף בן-שלמה לסיפרו מאמר על תיקון השכל - היא בין השאר להתרחק מסבל, חרדה, תנודתיות, להשתחרר מבדידות ומעריצות התלות בחברה. להאחז באהבה שאינה תלויה בדבר ניצחית (למרות זמניות הקיום (סופיות החיים) של האדם היחיד.

יש לכך סימנים שונים בכתבים שלו. ודי ברור מההיסטוריה האישית שלו.

מין הסתם הוא הושפע מההוגים שלפניו, חלקים מיסטיקנים וכו. אבל לא די בכך.

לאדם בעל רקע בחרדה (שפינוזה צאצא של אנוסים) (היהודים בכללם שבכל דור ודור נרדפים ומושמדים וכו) - יש מצע מוחי בעל פוטנציאל להביא לפעילות מאד משמעותית של המוח. סינכרון חובק כל.

4. הוא מחפש משהו ניצחי, יציב, שאינו משתנה ובעצם מהווה את השורש של כל הדברים. 

5. הדבר מצריך ריכוז מאד גבוה . הפעלת קישוריות רבת עוצמה של חלקים נרחבים של המוח.

6. מחקרים עם אנשים שלקחו חומרים דמויי אייוסקה/LSD וכו מראים הרחבת התודעה - שבירה של הנפרדיות והקישוריות הספציפית בין קבוצות נוירונים, וחיבור של הכל עם הכל.. 

(ראה אם תרצה הפניה למטה - הפוסטים השונים על איווסקה, ופסילוסיבין). 

לגבי דרכים להגעה לתשתית מוחית שמאפשרת חווית אחדות כזו

נראה (וידוע) שקימות דרכים שונות להגיע לחווית האחדות עם העולם. או למצבי תודעה השונים ממצבנו היומיומי. ראה קולות האדמה, שיטת 12 הצעדים , שימוש באיווסקה וכו. ראה ציטוט מסיפרו של יואל הופמן קולות האדמה.

הדרך בה שפינוזה הגיע אל התחושה, "האינטואיטיבית " - חשוב לציין - שיש אחדות חובקת כל, דומה בשיטתה - לפחות בעיני, לזן-בודהיזם.

הקואן בזן-בודהיזם מוליך לריכוז במילה בודדת,  "נשארתי עם 3 מילים, נשארתי עם שתיים, ואז - מו.." (זאב ברש) ..  אולי הקשב הצר, הממוקד הזה - מוביל לכך, שבמהלכו התודעה הופכת לנקודה כה צרה עד שהיא יכולה לעבור ב"פתח הזעיר" שמוציא אותה "מהמערה" - למרחב האינטואיטיבי של שפינוזה בו הכל חד הוא.

אני די משוכנעת ששפינוזה בילה ימים רבים בהם הוא התרכז ריכוז עמוק במחשבותיו, ניתק מ"דגימה של העולם הסובב אותו" מכוון בריכוז עמוק למצוא את"שורש הדברים". 

יותר מזה, נראה שהדבר הוליך אותו לריכוז בחלק ה"אינטואיטיבי" ולהתרכזות במצע החשיבה הלא מילולי שפועל במוח בצורה מקבילית.

בעיקרון, במוח יש תודעה טורית מתמללת,  לעומת מצע חשיבה,תחושה, חוויה אימפליסיטית, שפועלים באופן מקבילי.

התודעה המודעת, ברת התימלול - עם capacity מוגבל בכל רגע נתון. דורשת בחירה (במה להתרכז).

העובדה שהתימלול מוגבל מציעה שאצל שפינוזה האחדות אליה הגיע "באופן אינטואיטיבי" - לא היתה על ידי התודעה המתמללת. שאי אפשר לקלוט אינסופיות על ידי כלי מוגבל. (אם כי לא וודאי שמדובר באינסוף היקומי. לכל הפחות אינסופי דיו :))

 --

לגבי רמות תודעה שונות ניתן לראות תמונה ממחישה איך זה מתבטא במוח כפי שמובא ומבואר בפוסט

מה עושים פסיכדלים במוח, איך הם "מרחיבים את התודעה" ומה הקשר שלהם לסרוטונין ולפלאשבקים

לגבי זן בודהיזם וכו והדמיון בין שיכור למודט או בודהיסט שמגיע לאחדות עם העולם ראה להלן ציטוטים מהספר קולות האדמה בתרגום של יואל הופמן השיכור וכו. בפוסט איי.איי (A.A), חוסר אונים, והתמזגות עם העולם..

11.10.24

איך חושבים? שאלה פנימית מצד אחד, ואינטרקציה עם האחר השואל - מצד שני. וגם מטרה ותכלית.

מילה, צליל מילה, מעוררים קבוצת נוירונים מסוימת, והנוירונים בה משפעלים קבוצות נוירונים אחרות - אסוציאציביות, ייצוגי המילה, והקשרי הקשרייה, מתעוררים לפעולה במעגל המתפשט כמו אדוות מים שנפלה בה אבן. הנוירונים המעוררים משיבים בשיפעול חוזר אל המשפעלים ובהפעלה של נוירונים קשורים נוספים, מעוררים בתורם הקשרים נוספים, וכך קימת תנועת רצוא ושוב שלבסוף דועכת. והכל נעשה במקביל.

המעגלים האלה יכולים לחבור ביחד ולייצר "התאבכות בונה" שתמשיך את התנועה, תאפשר נסיעה רחוקה יותר, לאסוציאציות והקשרים רחבים יותר, או במקרה אחר, לייצר התאבכות הורסת (?) שתחסום מסלולים שהפליגו לכיוונים "לא פוריים". אולי אין כאן חסימה אלא פשוט תגובה כל כך חלשה שלא תחזור לנקודת המוצא - ותפוג.

לאנשים שונים אוצר אסוציאציות שונה ו"רוחב" או "עומק" חיבורים שונה. ממדים שונים?

כדי שפעולת החשיבה הלא מודעת תהפוך למחשבה מודעת המבוטאת בקול - כדי שהיא תייצר מסלול מובנה יש צורך במטרה, בשאלה לפתור. שלושת אלה השאלה, המטרה, והתכלית מאפשרים למוח בחירת מסלול מקושר המאפשר הבעת המשפטים עליהם חשבתי באופן לא מודע.

שאלות לא מובנות אפשר לפרק ולהתבונן בחלקיהן, לזהות איפה חסרות לי אבני מדרך.

פעמים רבות זה נעשה באופן אימפליסיטי הרבה לפני שזה מגיע למודעות המדברת.

ככלל, פתרון בעיה מהותו היא פער בין ידוע לרצוי.

יצירת קשר בין שאלה - לתשובה.... ששבה למקור (שפעול ומשוב).

המשוב הפנימי בין רשתות הנוירונים הכרחי לסגירת המעגל ויצירת "אהה" הבנתי, מודע ושאינו מודע.

יש לנו יכולת לזהות פערי ידע פנימיים בדרך למטרה שלנו , כלומר בדרך להבנה (אני לא מבין כלום=זה לא מתקשר לי). לכן חשובה אוטונומיה חשיבתית בזמן לימוד עצמאי, עם שאלה מבחוץ או מבפנים שמכוונת את מסלול החשיבה.

בשיחה פנים אל פנים, יש לנו יכולת לזהות פערי ידע ביננו לבין האחר.

(האם זה לאור מיקרו תגובות שלו.ה? נוירוני מראה? תקשורת אחרת?)

שניי אלה,אם ביחד ואם לחוד, מאפשרים תנועת מחשבה.

---

חשיבה לא מודעת מתנהלת ברקע רוב שעות היממה - כולל לפחות חלק מזמן השינה

"אני רואה את הפתרון כמו פסגות של הרים במרחק - [כלומר אין סתירה בין כל מה שאני יודע לפתרון הזה] אבל עדין איני יודע את הדרך המודעת לכך" מי אמר את זה? רימן?

---

אך מה קורה כשאין שאלה?

מדוע שיחה עם אנשים אחרים עוזרת כשנתקעים בלי שאלות ?

• - בשיחה עם אנשים יש לנו יכולת לזהות פערי ידע משוערים ביננו לבין האחר. יכולת מולדת זו מוכרת ונחקרת בקרב אנשים ועליה מבוססת יכולת ההוראה (סיד שטראוס). וכך, מתוך נסיון להסביר לאחר את עמדתנו שאינה נעה, אנחנו סוטים משיגרת החשיבה שלנו ומגלים אפשרויות קישור וחיבורים, זוויות ראיה עליהן לא חשבנו קודם. מחשבות אחרות.

• שיחה עם בר שיח שיש לנו רצון ליצור איתו קשר בתקווה לקבל פיסות ראיה חדשות - מאפשרת תנועה.

(הובס בספר לוויתן).

כשמורה מדבר הוא בונה מסלול מקושר וקוהרנטי בתוך מרחבי האסוציאציות האלה תוך שימוש בתכונות הפריקות. השאלה נושאת את מחשבתו במסלול שנבחר. הוא אומר זה כמו שאמר X - נרחיב במקום אחר, וממשיך הלאה..

כשתלמיד מדקלם את סיכום המורה - פעמים רבות הוא מדקלם רצף צלילים חסרי משמעות עם רצף צלילים שנבחר על ידי מוח אחר ושונה. לכן אינו יכול לייצר מסללולי הבנה מתוך הריק.

11.10.24

למה דומה מוח של אלגוריתם AI?

הוא אינו מדקלם.

יש לו שפע קישורים.

באינטרקציה עם אחר הוא כמו שואל - מה לא הבנתי? (_מה לא קישרתי נכון)

ומציע הסבר (אוסף קישורים אחר).

אני אבל לא יכולה לזהות פערי ידע ביננו באמצעות שיחה פנים אל פנים איתו.

האם הוא מזהה פערי ידע בתוך עצמו?

האם ה AI בנוי כך שכשהוא לא יודע תשובה או לא פתר שאלה שהוצבה לפנין הוא ממשיך לחפש תשובה נוספת? מה הקריטריון שלו לכך שהגיע לתשובה רחבה יותר? כוללת ועמוקה יותר? על פניו נראה שניתן לעשות זאת.

האם אפשר להבין חוויה אנושית רק מתאורים חיצוניים בלי לחוות אותה?

05-10-24

מה היחס בין תודעה להבנה?

במדעי הרוח מתייחסים לתודעה כעל היכולת לדעת שאני כותב, פועל, להבין את עצמי.

האם תודעה היא ידע או הבנה?

האם תודעה כוללת (מכילה) הבנה או המושג הבנה כולל תודעה?

אם ללמוד פרושו לקשר, ולהבין פרושו לקשר אז גם להיות מודע כולל בתוכו את המושג קישוריות.

מבחינת חקר המוח, מחקרים באיווסקה - מראים שעם נטילת איווסקה ודומיה, חל שינוי סוביקטיביבי במצבי תודעה אותם חווה האדם המשתמש בחומר זה, ובמקביל חל שינוי בדגם הקישוריות (הפעילות בקורלציה) של המוח (פחות ספציפי, הכל מחובר להכל אבל באופן חלש יותר).

חקר חלימה, ומצבי מוח בזמן שינה מציע שבזמן שינה ללא חלומות - רמת הקישוריות-אינטגרציה של אינפורמציה נמוכה יותר, לוקאלית יותר (An infor,ation integration theory of consciousness by Giulio Tononi}/

שואלים מה ההבדל בין מכשיר מדידה לאדם. לדוגמה טרמומטר שיכול להבחין או לסמן - מה ההבדל בטמפרטורה לבין אדם שיכול להרגיש את ההבדל...

ספר שנראה מעניין. מבחין בין רמות תודעה. מודעות סבילה ומודעות אקטיבית. לדוגמא לראות לעומת להתבונן וכו.

יש נוירונים שמגיבים לשינויי אור וחושך ("תאים פשוטים", נוירונים ברטינה) ותאים באזורי מוח גבוהים יותר שכשהם פעילים ומתקשרים אנחנו מודעים.

03-10-24

הקואן בזן-בודהיזם מוליך לריכוז במילה בודדת,

"נשארתי עם 3 מילים, נשארתי עם שתיים, ואז - מו.."

אולי הקשב הצר, הממוקד הזה - מוביל לכך, שבמהלכו התודעה הופכת לנקודה כה צרה עד שהיא יכולה לעבור ב"פתח הזעיר" שמוציא אותה מהמערה - למרחב האינטואיטיבי של שפינוזה בו הכל חד הוא.

.

03-10-24

דמיון ושוני

בין בני אדם יש נקודות דמיון בפעילויות העצמי שלהם.

אפליקציות מוחיות מסוגים שונים שמשותפות לכולם.

חוקים ביולוגיים שמשפיעים על הגוף.

יכולת לשנות את הגוף והמוח (פלסטיות) כתלות בנסיון ובהתנסויות.

יצירת אינדבידואליות: קלט של סוביקט. במובן המצומצם - פועל בעולם ו"בוחר" במה להתמקד ואיך לפעול.

**

מקורות לפוטנציאל לקלט עצמאי:

גוף שנמצא באינטרקציה שוטפת עם המוח ועם העולם. חושים כנ"ל.

רגשות שמשפיעים על הגוף ועל הנפש/מוח באופן לא דטרמיניסטי.. ראו הסיפור על קליפת הדעת והשקד

**

מקורות השפעה נוספים -

תודעה טורית לעומת מצע אימפליסיטי מקבילי.

התודעה המודעת, ברת התימלול - עם capacity מוגבל בכל רגע נתון. דורשת בחירה.

**

האם יש תודעה חוויתית, כזו שאינה מתומללת בצורה אקספליסיטית?

העובדה שהתימלול מוגבל מציעה שאצל שפינוזה האחדות אליה הגיע "באופן אינטואיטיבי" - לא היתה על ידי התודעה המתמללת. שאי אפשר לקלוט אינסופיות על ידי כלי מוגבל.

הריבוי נותן אפשרות לפעולת ההכרה בה אנחנו יכולים לבחון אם האחר מכיר בי כדומה.

שאיפה מולדת שהאחר יהייה כמוני/יחשוב כמוני אם בכוח או בעדנה.

מנגנון סינכרון. רגש מסנכרן. לחץ/פחד מוות מסנכרן.

02-10-24

סוביקטיביות

"סוּבְּייקטיביות היא התבוננות מזווית ראייה מסוימת, אישית, שאינה מתבססת רק על העובדות אלא על מחשבות, רגשות ותחושות הקשורות לסובייקט, לפרט. את הסובייקטיביות נהוג להנגיד לאובייקטיביות."

מסתבר שהמילה סוביקט היא מילה טעונת משמעות לפילוסופים : )

אז אני צריכה לשנות אותה. אולי למילה אינדבידואל.

הנה ציטוט מתוך האינציקלופדיה של הרעיונות

יעל: מודעות לעצמי דורשת עצמי.

עצמי דורש סוביקטיביות.

חושים מאפשרים סוביקטיביות.

(חשיבה יכולה להיות גם לא סוביקטיבית)

חושים דורשים גוף (קלט ישיר לא מילולי מהסביבה ופיענוח תלוי סוביקט).

דחפים/רגשות דורשים גוף.

גוף אינדבידואלי (הכולל חושים ויכולת חשיבה)

מאפשר סוביקטיביות.

פ: לפחות הבחנה אחת ביניהם היא זו: סובייקטיביות היא נקודת מבט פרספקטיבית על העולם.

יעל: ומה הוא העצמי?

הפרספקטיביות היא בדיוק הדבר שחיפשתי. דבר שיאפשר אינדבידואליות.

זה לא אומר שהחשיבה האינדבידואלית שלנו  לא ניתנת לשינוי.

יש אינטרסוביקטיביות, החלפת רעיונות, הזדהות, ..

בעיקרון המוח פלסטי וכל קלט משנה אותנו.  (ראה ענין הפריקות). 

פ: זה עדיין לא מחייב מודעות לכך שזו נקודת מבט כזו וזה לא אומר שיש בנקודת המבט יותר מהתבוננות מזווית מסוימת החוצה.

מסכימה. צ.ל. מודעות לעצמי דורשת "עצמי". במובן של "עצמי" ששונה מאחרים. ייחודי. וזה כולל גוף וחשיבה. אף כי ניתן ליצור מכונה "חושבת" שאינה סוביקטיבית.

ואולי בעצם, סוביקטיביות דורשת גוף, חשיבה, ויכולת בחירה שכולם יחד מתקשרים בינהם ומהווים את העצמי.

זה דורש יכולת בחירה, וגם דרישה או חיוב של בחירה

הצורך בבחירה דורש שבסך הכל סך הקלטים גדל מסך יכולת העיבוד המוקדשת לעיבוד המודע ברגע נתון.

זה מעניין. עד כה חשבתי/נתתי הסבר אפשרי  שתחושת יכולת הבחירה שלנו, או הרצון החופשי לכאורה,

הוא רק לכאורה כדי שנרגיש אחראיים למעשינו לטוב ולרע.

סוג של מתן מוטיבציה, מתן משמעות לצודק ולא צודק .. אבל - יש כאן משהו אחר - יש הטוענים שהצורך הזה בבחירה הוא תנאי ליצירת מודעות

(שוב, לא מדובר על מודעות במובן שאתה מדבר עליו של רפלקסיה).

מהדיון הזה הונחה לפני אבן מדרך נוספת חדשה עליה לא חשבתי קודם - 

כדי לייצר אינדבידואליות - יש צורך לכל הפחות במודעות שהיקף יכולת הקליטה שלה ברגע נתון (של החלק המודע ברגע נתון, החלק שנותנים עליו את הדעת ברגע נתון)

נמוך מסך הקלטים המגיעים אליה, אם מבחוץ ואם מבפנים, כולל ממה שאתה אולי תקרא לו "תת מודע" ואני מתיחסת אליו כחלק האימפליסיטי. זה המאפשר לנו חשיבה באמצעות תכונת הפריקות, המקביליות, ומנגנון הבחירה הפנימי, ועוד כל מיני.  דבר זה דורש מנגנון בחירה לא דטרמיניסטי. 

1-10-24

החיבור בין מה שאני יודעת (חושבת) לגבי המוח ומה שפילוסופים מסוימים חושבים אודות היחס בין גוף לנפש עובר עבורי דרך המילה סוביקטיביות. כמו אבן מדרך שמאפשרת נקודת יציאה משותפת וחיבור לשדות הידע השונים - והיא בכלל באה עבורי מפסיכולוגיה.

האם ל AI יש תודעה?

התשובה אם כך תעבור קודם דרך השאלה הקלה יותר - האם יש ל AI הכרה סוביקטיבית?

30/09/24

לפעמים מילה היא כמו אבן שנופלת למים ומפיצה סביבה מעגלי מחשבות מתרחבים.

יובל הפנה לנטע לביא שדיברה על סוביקטיביות בהקשר של תודעה. לא שמעתי מעבר לכך ולא היו כתוביות..

בשבוע שעבר פיני היפנה לשפינוזה והדרך שלו לגאולה, דרור דיבר על מרלו-פונטי ועל הגוף כרכיב יסוד של העצמי. המעגלים והאדוות במים התאבכו התאבכות בונה ...

מודעות לעצמי דורשת עצמי.

עצמי דורש סוביקטיביות.

חושים מאפשרים סוביקטיביות.

(חשיבה יכולה להיות גם לא סוביקטיבית)

חושים דורשים גוף (קלט ישיר לא מילולי מהסביבה ופיענוח תלוי סוביקט).

דחפים/רגשות דורשים גוף.

גוף מאפשר סוביקטיביות.

גוף הוא מצע הנפש?

אבל נפש יכולה להיות חובקת כל ולא אינדבידואלית (שפינוזה?)

אולי גוף הוא מצע העצמי. (עצמי - עצם). (נפש - שאיפה-נשיפה)

 (זן. גימס - קונברסיה. )

26-9-24

כשאני קוטעת אנשים בשיחה אינטלקטואלית בה אני באה ללמוד מהם ... - המטרה שלי היא לקחת מילות מפתח שהם אומרים ולוודא שהמוח שלי זורם בכיוון דומה לשלהם ולא מפליג למרחקים שרק מגדילים את הפער ביננו. זה לא אומר שאני לא מקשיבה - להיפך - אני מנסה להתכוונן לעיקרים שלא ברורים לי ולנקות בעזרתם את המסיחים שיפריעו לי למצוא שבילים פנימיים במוחי שלי שיאפשרו חיבור בין תמונות העולם המשותפות ושדות הידע. לדוגמה - המילה "משמעות". או "אדם".

חיבור בין גוף לנפש/ מיהו - אדם

גם אם מרכיביו שונים (לדוגמה נוירונים לעומת שרירים גידים עצמות וכו)

בין המוח והגוף יש נקודות דמיון וחיבור חיוניות רבות.

נקודות חיבור ברורות:

משמעות

אזור התנועה במוח "מכיל" את רצף (סיקוונס) הפקודות לתנועות השרירים לבצע תנועות שונות.

החלק המוטורי במוח לכשעצמו אין לו משמעות ללא הגוף המבצע ומחזיר פיידבקים. זהו סתם רצף סתמי של אותות שאין דרך לדעת אם פעל נכונה. יותר מזה - הרצף הזה לא יווצר בכלל ללא חיבור הדוק ל"גוף".

בלי גוף, בלי חלקים שיכולים לנוע, המוח לא יכול לחשוב את תנועה.

ככל שהגוף מפותח ומתורגל יותר, טווחי התנועה רחבים יותר וכו, הגוף יכול יותר "לחשוב" את התנועה.

המוח אם כך הוא חלק משלם שכולל את סך המרכיבים שמאפשרים את קיום התנועות .

קצת (אבל לא באופן חופף) כמו אופניים מרובי חלקים.

אי אפשר לטעון שהדוושות הן אופניים. או שהמוח הוא האדם.

גם ביחס למנגנון הסטראס במוח. אין לו משמעות ללא גוף שמגיב לפקודות, פועל למקסם סיכויי שרידה,

שולח דרישות משל עצמו, וניתן לאבד אותו.

בדומה למשפטים ושפה, גם לרקדנים, ללוחמים של אומנויות לחימה שונות, לכדורגלנים (נייאמר) וכו, יש "ספריית" תנועות בסיס שניתן לאגד אותן וליצור איתן משפטים מורכבים שונים. חלקם חדשים לגמרי, צרופים גאוניים המחוברים לתכלית ולרגש ניזונים ומזינים את חלקי האני.

אברי הגוף ביחסי גומלין עם איבריי המוח - "הגוף שלי רוצה להתמתח". המנגנון המכניסטי שלי מאפשר את ההתמתחות הזו. ולא ממש משנה מה המנגנון החיוני והמאפשר את זה. המוח שלח את תוכנית הפעולה לרצף של שרירים, השרירים שמתארכים ומגיבים לפקודות - מבצעים או לא.

בטראומה נאמר על החוויות שהן נרשמות בגוף, בשרירים הדרוכים במוכנות לתגובה מהירה.

 "נרשם בגוף" בדומה ל"נרשם" בזיכרון. פסיכולוגים מדברים על "הגוף" בטיפול.

שאלות: האם יש אני ללא גוף?

           האם יש אני ללא מוח חושב וזוכר ברמה כלשהיא?

עצם השאלות האלה נדמה כמפריד בין גוף לנפש אבל לא היא.

אם נתייחס למוח כאל איבר אפשר לשאול:

האם האדם נשאר אדם אם מורידים לו יד? כן.

האם האדם נשאר אדם אם הוא משותק מהצוואר ומטה - התשובה היא כן.

האם האדם נשאר אדם אם מורידים לו את הגוף -בשר ודם שלו מהצוואר ומטה

 ומחברים למכונות מתכת שממלאות את תפקיד ... לב, ריאות, כליות, כבד, מערכת חיסון ..

בעצם נצטרך את כל המערכת האוטונומית. ? לא יודעת...

אם יחד עם כל הגוף נוריד גם את העיניים האוזניים אברי החושים. מה אז?

אולי כל עוד אנחנו "בשר ודם" - כלומר זקוקים למקורות אנרגיה וקלטים מהסביבה - אנחנו נשארים עם אני.

[אדם עם חסך חושי טוטאלי וחסך תנועתי טוטאלי משתגע. אין מה שיעגן אותו. ??? ]

האם כל פעולה גופנית דורשת מוח?

האם כל פעולה מחשבתית דורשת גוף? 

    זה דומה לשאלה האם כל פעולה גופנית דורשת את פעולת כל הגוף.

יוגה ומדיטציה - משקיטים את התודעה... עוצרים את החשיבה - עובדים דרך פרקטיקות תנועתיות + נשימה.

--

28-09-024

ספינוזה - בספר אתיקה שכל כולו חשיבה לוגית שיטתית גאומטרית עד כדי יגיעה -

 אומר שהגיע לאחדות עם האל/טבע בדרך אינטואיטיבית.

הוא ממליץ להשקיט את הרגש,

 ומגיע בעצם למצב של השקטת התודעה האקספליסיטית...

איך זה קשור לפרקטיקות הבודהיסטיות?

ספינוזה לגבי האל/טבע - אינו חיצוני לעולם. כל מה שיש בעולם הוא "אלוהים".

כולנו עצם אחד. אין יוצר מחוצה לעולם.

---

26-09-2024 המשך.

מחשבה אבסטראקטית האם היא קשורה לגוף?

- המוח פריק. בבסיס השפה והסמלים עומדים מושגים שנלמדו מהגוף הנע במרחב. בבסיס החשיבה עומדים נושאים בנלמדו מהסביבה שהקשר שלנו אליה נעשה בתיווך הגוף והקלטים שהוא שולח.

האם אנשים בעולם עם חוקי פיזיקה אחרים (על הירח, על מאדים), או בעלי צורת גוף אחרת (כדור מתגלגל) יחשבו מחשבות אבסטרקטיות אחרות? האם תפיסת הכמות שלהם תהיה שונה? האם זה ישפיע על תפיסת האל שלהם? על תחושת האחדות עם היקום? על היכולת שלהם לחוש אמפתיה? או על שאלות אודות ההכרה והסבל?

סטיבן הופקינג.

חולי אלצהיימר או

 פגועי מוח עם חלקים משמעותיים שהוסרו ממוחם.

מכורים להרואין שנשארו רק גוף, ותאווה בודדת. (הם עדין אדם).

ועדין קימת שאלה האם קיים עצמי מסוג כלשהו החורג מגבולות הגוף.

 חוט מקשר מוכן לשליפה כמו  לתיון בכוס מים :), תיון שמכיל את התמצית שנותנת טעם.

27-09-24

תינוק חוקר את העולם בעזרת החושים והתנועה.

מהי נפשו של התינוק?

יחסי גומלין בין מוח לגוף .

יחסי גומלין בין חשיבה קוגנטיבית לתנועה - משימות שונות.

חקר המוח מסלולים שמקבלים דופמין מגרעינים שונים.

מחשבה פנימית לעומת כזו שהיא באינטרקציה עם החוץ.

28-08-2024

יש להבחין בין גוף ותנועה.

ובין תנועה כלשהיא לתנועה יוצרת, שקיעה בתנועה.

ע"פ בן עמי שרפשטיין פילוסופים רבים היו גמלוניים, מוחם ממוקד בחשיבה, אזורי תנועה ותיכנון תנועה כנראה מפותחים פחות. גם רבנים מקדישים שעות רבות לחשיבה וממעטים בתנועה.

זה עדין אינו אומר שהגוף ונפש אינם אחד.

אלון - ככל שהגוף פחת הנפש גדלה.

רונן ארגלזי - כנ"ל במידה מסוימת.

אמא סבתא איתי - זקנים שהופכים למאירים יותר ויותר ככל שהגוף מתדלדל.

אם כך אין חפיפה בין יכולות הגוף ליכולות הנפש.

בן עמי שרפשטיין טוען שפילוסופים רבים פעלו מתוך חרדה גדולה - חרדה- קסקדה-מנגנוני גוף שמניעים חשיבה.

רוני - תנועה נפשית חיונית.

לתנועה יש יכולות להניע את המחשבה ולהוציאה מנקודת מינימום מקומית או מ"נסיעה" בנתיב חשיבה מסוים לחשיבה אחרת, לחיבורים אחרים.

----

נפש אינה חשיבה או קוגניציה.

גוף אינו תנועה.

יש דמיון במצע הגופני, ואף יותר מהמצע גרידא אלא באופני ההפעלה והתנועה שלהם,

בין חשיבה ותנועה.

-----

אם מסתכלים על נפש כאנרגיה מסוג מסוים.

הציקונג מראה שתנועת האנרגיה הזו עוטפת את הגוף כולו, הגוף כולו טובל בה.

הקבלה לצי בציקונג.

 מראה תנועת אומן מומחה שנוטש את המתח, ממוקד בתנועת האנרגיה הפנימית.

היכולת "להעיף" את היריב ללא מגע. (אייקידו).

זמן (1)

מה ההבדל בין זמן תודעתי לזמן פיסיקלי?

האם זמן התודעה אורתוגונלי לזמן הגוף? האם יש בינהם יחסי גומלין?

ההיפוקמפוס אפיזודי. כולל עבר - עתיד.

 לעומת פלואו וזרימה שאינה נזקקת לו אלא מסתמכת על שיפעול.

בזרימה אין עבר - העבר הופך להווה ומשתנה איתו.

הבדל בין רמת היחיד לרמת הכלל - שבגדול, בגס, חווה ציוני דרך משותפים (היסטוריה משותפת. 07-10)

התפתחות החשיבה בנושא( ?)

אריסטוטל, דקארט. ....

זמן (2) 16-9-24

סיכום השיחה עם יובל:

חלוף הזמן אינו מושג אבסולוטי.

בחוץ מודדים קצב - תנועה של שעון, תזוזת השמש וכו.

איך הוא נמדד בתוכנו?

הוא בכלל נמדד?

האם ההיפוקמפוס מודד קצב החלפות נושאים?

מרחק בין מאורעות כמו ירי של מקצבי פליטת דופמין? קצב אחר?

מה אומרת על כך תורת הקוונטים?

מערכת הרוורד מקיימת רישום של הצפי לרוורד - כמות ותוך כמה זמן הרוורד מגיע.

the need for speed

איך נמדד הזמן עד שקיבלנו את הרוורד? אם הרוורד חיצוני אז אולי כי דגמנו את הזמן עד ההצלחה?

איך האישי והחיצוני משוחחחים בינהם?

(the need for speed)

אם קיים הבדל בין זמן פנימי לזמן חיצוני.

כשאני שקועה בחשיבה אני יודעת בגדול שהזמן חולף אך לא מודעת לקצב השינוי שקורה בחוץ,

מחוץ לגוף שלי. "צריכים לצאת עוד 10 דקות" ... עוד לא חלפה דקה וכבר השעון מורה שעברה שעה.

יובל ממשיל את הדבר למחשב עם מעבד (CPU).

בגדול זמן המעבד מתחלק בין המשימות השונות.

בין שאר המשימות השוטפות של מחשב: מעקב אחרי ההקשות על המקלדת ועל העבר.

כשה CPU עסוק בחישובים מורכבים הוא דוגם בקצב איטי יותר מה קורה עם הנ"ל.

מבחינתי המקבילה לנ"ל יכולה להיות הפעילות של ה PPC ושל האינסולה (כחלק מרשת ברירת המחדל) - והחיבור שלו למפת הגרויים הבולטים המגיעים מהעולם החיצון (פופ אאוט/רשת הבליטות של המוח).

בעבר (שנות השמונים של המאה בה 20) חילקו לאטשנשן ו - ללא-אטנשן - לדוגמה זיהוי recognition לעומת detection i/

היום מדברים על סוויצ מפנים לחוץ. מתהליכים קוגנטיביים פנימיים לגילוי מאורעות מהסביבה.

רשת הבליטות מתוך ויקיפדיה:

While the function of the salience network is not exactly known, it has been implicated in the detection and integration of emotional and sensory stimuli,[9] as well as in modulating the switch between the internally directed cognition of the default mode network and the externally directed cognition of the central executive network.[7] Evidence that the salience network mediates a switch between the DMN and CEN comes from Granger causality analysis and studies utilizing transcranial magnetic stimulation.[10] The timing of electrophysiological responses during the oddball task is consistent with interaction, as after the initial mismatch negativity response is transmitted "bottom-up" from sensory regions, a "top-down" signal localized to the AI and dACC occurs before a widespread evoked potential that corresponds to attentional shifting.[3] It has also been hypothesized that the AI receives multimodal sensory input and the ACC and the associated dorsomedial prefrontal cortex sends motor output.[3]

זמן ורשת ברירת המחדל/דגימה בעזרת רשת הבולטות (מציאת פופ אאוט)

מחשבות שמערבות את רשת ברירת המחדל לעומת עיבוד פנימי של מחשבות ללא קלט חיצוני.

רשת ברירת המחדל.רשת הבולטות או כל מנגנון אחר, דוגמת את החוץ.

כשאני בפלואו אני לא דוגמת מה קורה בחוץ? או שקצב הדגימה קטן יחסית למצב הרגיל.

יובל משווה למצב בו המחשב דוגם את מצב העכבר או ההקשות על המקלדת .

כשה CPU עסוק הדגימה מועטה.

לכן בפלואו אני לא מרגישה שחלף זמן . ישבתי שעות ולא הפעלתי היפוקמפוס? אולי הפעלתי אבל לא באופן שמודע לאפיזודה.

מה קורה בזמן מתח גבוה שנדמה שכל העולם נע ב סלואו מושן והלוחם נע במהירות גבוהה לפני שהיריב שלו מספיק להגיב?

קצב הדגימות של החוץ גבוה ממה שקורה ביומיום… בקצב של העיבוד הפנימי המוגבר שלי בזמן שמעורר ריגשתית/זמן מתח ושרידה.

אב בעוד שאצלי הקצב גבוה בחוץ לא קורה כלום בין דגימה אחת לזו שאחריה ולכן נדמה שהעולם בסלואו מושן.

בשעור משעמם - לא קיבלתי רוורד. לא התחדש דבר. בין דגימה לדגימה לא קרה דבר.

משקיעה משאבים כדי להתרכז ללא גמול. יש ערך למדידת זמן.

זמן כביטוי למשך השקעת אנרגיה.

• כשמחכים לניתוח הזמן לא זז. דוגמים הרבה כי אנחנו במתח שרידתי. הכל בסלואו מושן. סובלים.

זמן (3 ) 22-9-24

אצלי ההסתכלות על העתיד מבחינת זמן אינו רציף.

אלא רשימה של שעות: ב 11 אעשה X ב 13:00 אעשה Y.

אצל אחרים שאני מכירה: הזמן הוא כמו מסלול רציף שמחובר לסדר יום רגיל -

גם דברים שאינם מאפיינים את התיכנון היום אלא הם חלק משגרה קבועה (ארוחת צהרים) משתבצים במסלול.

היסטוריה

[המוסד השמימי - מתבסס בחלקו על התקופה ההלניסטית? ]

האמפריה הפרסית ה מאה ה 6 לפנה"X

יוונים - אתונה, ספרטה, ערי הפוליס, בשיאן במאה ה 5 לפנ"ס"הנ

האמפריה היוונית

מה אני חושבת כעת על פילוסופיה 15.08

מהזווית הצרה שלי היום נראה שהחקירה הפילוסופית לאורך השנים הייתה

 חקירה לוגית מחשבתית זרם משמעותי דן בשאלות כמו על מיהו אדם,

 מהי ההכרה/מודעות.נפש, מהו העולם, דת, חברה, פוליטיקה, פיסיקה, אתיקה,

 שפה, מהות הזמן ... :)

מה שנחמד זה שאפשר ורצוי בפילוסופיה - לעשות ספקולציות, לשער השערות,

 להציע מודלים פרועים אודות העולם :) - תחי החשיבה החופשית.

פילוסופיה מדע עם מרחב ספקולטיבי כיד הדמיון.

למה אומרים יד הדמיון?

--

"What is seeing? This question sustains all other questions right to the end, but not because we see before speaking or before thinking. Rather, it is because we have always spoken about this seeing from within the forgetting that we were speaking; because interrogation is supposed to awaken the interrogation that already passes through seeing, causing the eye and the voice to vibrate simultaneously, to welcome the enigma of expression, and finally to learn that there is only an opening through a reopening, and that seeing and knowing harmonize in the limitless movement of desire."

שאלות ומחשבות של פונטי ביחס למערכת האימפליסיטית שלנו:

our being in and toward the world;

 the role of “motivation” in the phenomenal field;

 horizon structures in perception and in experience more generally;

 operative intentionality

and the structures of transition or passive synthesis;??

 a phenomenological account of habit, gesture,

and sedimentation; 

the concept of the body schema and its relation to motricity

 a non-explicit intentional arc that sees to it that my surroundings have a sense;

 sexuality as a dimension of our experience;

 a thought accomplished in speech;

 a lived spatiality;

 a robust intersubjectivity;

 a tacit cogito; ??

 an originary temporality and a field of presence;

 a situated freedom and a sense and direction (sens) of history . .

. and this list is far from complete.