מנגנון המתח וקסקדת השרידה משפיעים עמוקות על התנהגויות ולמידה בבית הספר - מה קורה במוח בזמן מתח גבוה - ואיך ניתן להוריד אותו ולעזור לתלמידים ? איך הדבר משפיע על ילדים, ילדות , נערים ונערות בסיכון?
ממננון במתח מניע את חיינו. השפעתו על הלמידה קריטית.
במצב מתח גבוה אין פניות ללמידה, המוח נחסם לחשיבה יוצרת, להבנה,ולזכירה.
ההתנהגויות הופכות לאוטומטיות, הפרעות, תוקפנות, אלימות בין תלמידים, נשירה אקטיבית או פסיבית... חוסר משמעת וכו.
לא פעם התלמידים מגיעים לבית הספר עם "הצרות" מהבית ומה"שכונה".
מקור מתח וגם מקור להקלה ממתח הם היחסים הבינאישיים בין אנשים. בית הספר רווי בהם :
מעמד חברתי, יחסו של המורה אלי, תחושת שייכות, כישלונות מובנים, הצלחות , חרם, בדידות -
גילאים קריטיים רווי מתח מובנה (גיל ההתבגרות).
מה עושה מתח ללמידה, מתי הוא חיובי ומתי שלילי?
איך מורים יכולים להקל על רמות הסטראס של התלמידים - באמצעים פדגוגיים? כל זה בפוסט שלפניכם
מורים רבים מתרכזים בשעור ב"איך להעביר את החומר".
רבים משקיעים מאמץ בחשיבה ב"איך להגביר מוטיבציה".
רק מעטים, אם בכלל מקדישים זמן וחשיבה על "איך להוריד מתח או תחושות דחק" של התלמידים.
אולם, התבוננות במנגנוני המוח מגלה עד כמה נושא המתח והורדתו קריטיים ללמידה.
כאשר אנחנו במתח גבוה - החשיבה נחסמת, יכולת הלמידה נפגמת, קשה להתרכז בנושא השעור שהופך ל"לא רלוונטי", מישני לגורמי המתח שמעוררים בנו חשש, לעיתים אף חשש ברמה שרידתית. הדבר בולט בקרב ילדים ונערים בסיכון אך במקרים רבים, ובתוקף החיים הסובבים, תקף לכולנו ...
בשעורים שלנו אנחנו מדגישים את חשיבות הורדת הסטראס, וממליצים למורים לנסות לפעול בהתחשב במנגנון משמעותי זה. ואין הכוונה שהמורים יהפכו לפסיכולוגים או מטפלים ...
מורים שלמדו איתנו השתמשו במנדט שלהם כמורים. הם מצאו דרכים להורדת הדחק, התנסו וגילו שהורדת דחק, ביסוס תחושת ההצלחה, שימוש בתרגילי היזכרות קלים כפתיח לשעור, והגברת תחושת השייכות - אכן מובילים לעליה משמעותית בציונים, ובתחושה הטובה של התלמידים. [1,2,3,4].
חשוב להפנים:
להורדת הדחק תפקיד מפתח בדרך ללמידה מועילה -
גם אם המורה דבק בשיפור הישגי התלמידים ותו-לא.
להרחבה ודוגמאות של מורים ראו
מוטיבציה חברתית/פנימית - פרסים, מחמאות, סטטוס, שייכות, והתגברות על הימנעות מעבודה. דוגמאות של מורים
"תחושת שייכות" מסייעת לרווחה נפשית ולהצלחה. מהי, איך היא נוצרת במוח, ואיך מטפחים אותה בכיתה
ביסוס תחושת ההצלחה - ירידה במפלס הלחץ, עליה בתחושה הטובה, ועליה בהשגים - דוגמאות של מורים
תרגילי היזכרות => העלאת מוטיבציה, הנאה, ביסוס תחושת הצלחה, הורדת חרדת בחינות, ועליה משמעותית בציונים
להלן הרצאה מלווה בהסברים קצרים על מנגנון הדחק, קסקדת השרידה, והשפעתם במסגרת בית הספר.
אמנם הדגש הוא על שאלות שהגיעו ממורים לילדים ולנוער בסיכון, אבל הדברים נכונים לכולנו. תלמידים ומורים כאחד.ת ...
למעונינים להרחיב - יש באתר פוסטים רבים הנוגעים לקסקדת המתח והשרידה - אופני התבטאותה בטראומות שונות, בחיי היומיום, אצל אנשים עם התמכרות , ובקרב לוחמים המשתתפים בקרבות החל מ ה 7 באוקטובר 2023 - במלחמה הקשה והקיומית שלנו. ראו לדוגמה חזרתי פתאום - הנה אני בבית - מה קורה ללוחמים בראש - הבנה יכולה לעזור
בנוגע לאמצעים להורדת מתח ראו הפוסטים
"תחושת שייכות" מסייעת לרווחה נפשית ולהצלחה. מהי, איך היא נוצרת במוח, ואיך מטפחים אותה בכיתה
ביסוס תחושת ההצלחה - ירידה במפלס הלחץ, עליה בתחושה הטובה, ועליה בהשגים - דוגמאות של מורים
מוטיבציה חברתית/פנימית - פרסים, מחמאות, סטטוס, שייכות, והתגברות על הימנעות מעבודה. דוגמאות של מורים
תרגילי היזכרות => העלאת מוטיבציה, הנאה, ביסוס תחושת הצלחה, הורדת חרדת בחינות, ועליה משמעותית בציונים
-----
בהרצאה זו נתמקד במנגנון המתח וקסקדת השרידה
שנת הלימודים האחרונה (2023) היתה שנה רווית מתחים. מלחמת ה 7 באוקטובר, הטראומה הלאומית, הפחד, החרדה, המתח הגבוה של מורים ותלמידים כאחד - הפכו את נושא הסטראס והשפעותיו - לרלבנטי במיוחד. כולנו חווינו את הקושי להתרכז, את התחושה שהכל תפל לעומת הבעיית הבוערות והחשש לחיינו, את חוסר הפניות והקושי ליצור ולהמציא פתרונות חדשים לצרכים המורכבים שדפקו על דלתה של מערכת החינוך בכוח ובדחיפות,
למורים ומורות לילדים ונוער בסיכון זו היתה הזדמנות לחוות ממקור ראשון את התחושות והתגובות של אנשים שחוו וחווים טראומות לאורך חייהם. להבין אותם יותר. למרות זאת, לא וודאי הוא שכולם הבינו את ההקבלה בין חיי היומיום של ילדים שחווים אלימות, פגיעות גופניות, חומריות, ריגשיות, נפשיות - מתמודדים עם מחסור וחוששים לחייהם.
חשוב להדגיש - התובנות והידע הנוירופדגוגי המוצגים להלן אינם מיועדים רק ל"נוער בסיכון"! הם נכונים לכל התלמידים באשר הם בני-אנוש, ולכל המורים, ההורים, הסובבים... הם נכונים לכולנו!
כשאתם קוראים בפוסט זה זיכרו את התחושות שחווינו כולנו במהלך ה 7 באוקטובר ובימים שאחרי,
ואת יכולת (אי היכולת) הריכוז והפניות שהיתה לנו, את ה"סבלנות", התוקפנות או הפחד המצמית שחווינו.
הם יעזרו לנו לבחון את הנאמר להלן, להשוות לניסיוננו, להסיק מסקנות ובעיקר הם יאפשרו לנו לגלות אמפתיה לתלמידים שלנו שחלקם מצויים במתח גבוה, שרידתי, יומיומי. תלמידים שאנחנו, בהתנהגותינו מהווים עבורם מקור למתח אפשרי, דחק חברתי וחשש
ומאידך - למשענת, הרגעה והורדת דחק.
זה ביידנו!
@@@@@
לפני שמתחילים נזכיר את דרך העבודה הנוירופדגוגית שלנו: במפגש עם מורים ואנשי ונשות חינוך - שד"ה.
בהרצאות שלנו במהלך השנה קיבצנו שאלות של מורים ושילבנו אותן במהלך ההרצאה שלפניכם - כתמיד אנחנו מתחילים את המפגש עם המורים בשאלה שעלתה מהשטח. שאלה זו ומכוונת אותנו להדגשים הנחוצים לאנשי החינוך בשטח.
שאלות של מורים
תשובה בקצרה
הבנת מנגנון הדחק במוח ותכונותיה של "קסקדת השרידה" הם מקור מרכזי וראשוני להתנהגויות וקשיים לימודיים בקרב ילדים ונוער בסיכון. הדבר נכון גם אצל תלמידים ואנשים בכלל.
איך פועל מנגנון המתח, מהי "קסקדת השרידה", ואיך להוריד דחק ולאפשר למידה טובה יותר
על כך, בפוסט שלפניכם.
מנגנון המתח וקסקדת השרידה בכיתה
ובקרב ילדים ונוער בסיכון
מתח מניע את החיים שלנו. רחשי החיים מניעים את מטוטלת המתח, מאדוות קלות ונעימות אך לעיתים משעממות, ועד לתנודות פראיות של מתח עצום ובעקבותיו הקלה עצומה. רכבת הרים של רגש, הזדקקות, חוסר שליטה, ופריקתם.
הרגשת מתח מניעה אותנו לפעולה. היא מודיעה למוח שקימת סטייה משיווי משקל גופני או נפשי, סטיה שיש לתקנה. ככל שלא נענה לתחושת המתח ונתקן את המצב, נתחיל לחוש תחושת לא נעימות, ואף רעות.
השחרור מהמתח מעניק לנו תחושה טובה.
התחושה הטובה נגרמת משחרור חומרים כימים טבעיים במוח, בכמויות שהמוח בנוי לקליטתן. חומרים מרכזיים הם אופיואידים שמרגיעים וחוסמים תחושת כאב פיזי ונפשי, אדרנלין שמעורר אותנו, ממלא תחושת כוח ומיקוד במטרה, ודופאמין שמעורר תחושות חיות מרץ ושמחה ותומך ביכולת הקשב, הריכוז והלמידה. [ראו הפוסט אופי ודופי ומפתחות גן העדן ].
המוח באופן אוטומטי, מולד, מפרש את ההרגשה הזו כסימן לכך שהגורם לתחושה הוא דבר שחיוני לשרידה, ודוחף אותנו לחזור ולבצע את הפעולה שגרמה לתחושה הטובה הזו, או ששיחררה אותנו ממתח. לעיתים התנהגות כזו היא אכילת גלידה עתירת שומן וסוכר, פיצה או המבורגר נוטף, לעיתים שתיית אלכוהול או שימוש בוויד או סמים אחרים, ולעיתים זה ביריונית שמספקת תחושת שליטה וכוח, או ונדאליזם קבוצתי שמספק תחושת שליטה ושיחרור, מרידה בסמכות, ושייכות לקבוצה - ומקל על הדחק.
ביומיום, התפקיד של מערכת הסטראס הוא להגיב על גירויים מסכני חיים שינויים בסביבה הפנימית של הגוף שלנו: כאלה המעוררים רגשות כמו כמו כאב, פחד, רעב, צמא, בדידות..
כשמערכת הסטראס מזהה סטיה מהנורמה, היא שולחת סיגנל אזהרה – תחושה לא נעימה, כואבת ומתוחה, שמניעה אותנו לפעול כדי להפחית אותה. לא משנה מה מקור המתח: כעס, בדידות, עייפות, מבחן מתקרב, פגיעה במעמד, אובדן של אדם יקר , מלחמה, ריב עם האישה או ריב עם חבר.
כל גורם שמעלה את המתח דורש שיחרור, כמו גומיה הנמתחת עד קצה גבול יכולתה, ומשתחררת בכוח.
השיחרור מהמתח זורם דרך האוטוסטראדה הכי מהירה במוח. דרך אוטומטים שאנחנו מסגלים לעצמנו במהלך החיים.
תרגיל: חישבו על דוגמאות בחיי היומיום למצבים מעוררי מתח: שימו לב לגורמים ממקור חברתי "פסיכולוגי". לדוגמה אשמה, בושה, בדידות, חוסר אונים, ... כל אלה מערבים אינטרקציות חברתיות..(ורשתות נוירונים יעודיות). חישבו על עצמכם - איך אתם מרגישים? מה מעורר אצלכם תחושת מתח ודחק? -
דוגמאות לגורמים מוכרים מעוררי מתח: שינויים מהאופטימום ב: רמת סוכר, רמת חמצן, רמת ה CO2, טמפרטורת גוף, מחסור בשינה. רגשות של בדידות, חוסר שייכות, אשמה, בושה, סכנה פיזית, חוסר שליטה במצב שחשוב לנו, פחד, סכנה או איום חיצוניים או פנימיים, מחלה, מבחן. וכו.
גורמי מתח שיש להיזהר מהם: עכב"ר מ"ח בא : עייף, כועס, בודד, רעב, מעמד-חברתי בושה, אשמה.
גורמים אלה מצטברים ויוצרים את רמת המתח הבסיסית בה מצוי האדם בכל רגע נתון.
למה משנה למורים רמת המתח בה מצויים התלמידים?
כשהמתח גבוה המוח מפעיל תוכנית אוטומאטית שמנתקת את האזורים החושבים, היוצרים, אזורים המאפשרים למוח לתכנן תוכניות, לשקול ולהסיק מסקנות. להפנות קשב לנושאים כרצונם.
לתוכנית האוטומאטית הזו קוראים קסקדת המתח והשרידה.. הביולוגים וחוקרי הוח קוראים לאפליקציה מוחית זו : ציר ה HPA. איבר מוחי משמעותי המעורב ומניע אותה הוא האמיגדלה (השקד), המעורב ברגשות ובמתח. חומרים כימיים כמו קורטיזול, אדרנלין, דופמין ואופיואידים - מעורבים ביצירתה.
מהם גורמי הלחץ העיקריים שמעלים אותנו על קסקדת השרידה?
במפגשים עם אנשים עם התמכרויות למדנו את ראשי התיבות עכב"ר : עייף, כועס, בודד, רעב - יש לטפל בהם על מנת להוריד לחץ. אנחנו הוספנו גורמים חשובים נוספים שמתעוררים בזמן דחק ומגבירים אותו: בושה אשמה ומעמד חברתי. ביחד ניתן לזכור את הגורמים המרכזיים לדחק:
עכב"ר מ"ח ב"א
במפגש במכון מופת הציע אחד המשתלמים את ראשי התיבות
עכבר סחבא
עייף כועס בודד רעב, סטטוס חברתי, בושה ואשמה.
ברמה האישית - היומיומית
מחלה, הזדקנות, פציעה, תחושת חולשה וירידת כוח - מגבירים מאד את תחושת חוסר המסוגלות וגורמים לתחושת מתח גבוה בדידות עצב דיכדוך ועיסוק פנימי במצבי החברתי..
מנגנון המתח צובר מתחים - ככל שגורמי הדחק רבים יותר, הם מצטברים יחד לרמה קריטית גבוהה שמפעילה את הקסקדה ומניעים את תנועה לתגובות הולכות וגוברות של האוטומטים המולדים והנלמדים - למצבי איום וסכנה.
כדי להוריד רמת לחץ של תלמידים, ניתן ורצוי לטפל בגורמים המעלים אותו: לדאוג שהילדים לא יהיו רעבים, לדאוג להם למשקפיים כדי שיראו ויבינו מה קורה בכיתה ומה כתוב על הלוח, לאפשר תחושת שייכות שתמנע בדידות ותוריד את רמת הדחק, וכן הלאה
ניתן להגביר תחושת שייכות בעזרת שימוש בטקס כיתתי קבוע עם פתיחת היום - לדוגמה - לשיר שיר ביחד בכיתות הנמוכות. לדקלם טקסט יחד [מנהל בית הספר שלנו לפני עשרות שנים נהג לאסוף את כל התלמידים מ א עד ח - ויחד עשינו מספר תרגילי התעמלות ודיקלמנו בקול את סדר הספירה מ 1 עד 10 בעברית נכונה ובניקוד דיקדוקי נכון! ] יש כיתות שמתחילות היום את יום הלימודים בכמה דקות של מיינפולנס. יש המתחילים שעור בתרגילי היזכרות קלים.
תרגיל – מה לדעתכם רמת הדחק של התלמידים שלכם? עד כמה אתם דומים ברמת הדחק שלכם?
בשקף למעלה רשומים 10 גורמי לחץ . חישבו על תלמיד שלכם שקשה לו במיוחד. תנו עבורו הערכה בין 1-5 לנוכחות של כל אחד מגורמי הלחץ למעלה - וסכמו את המספר. לאיזה מספר היגעתם? כיתבו בצאט. חישבו אותו דבר על עצמכם. כיתבו לכם את הסכום על פיסת נייר לידכם. האם יש הפרש בין המספרים?
בהמשך לשאלה שהוצגה למעלה - על ידי לא מעט מורים לנוער בסיכון - שבעצם שואלת - מה לא בסדר במוח של תלמידים בסיכון? למה הם בעלי לקויי למידה, חסרי קשב, אגרסיבים או מתנתקים וחסרי מוטיבציה - איך מתקנים? התשובה הבסיסית היא - בראש וראשונה - הם ברמת דחק גבוהה! אם נצליח לגרום להם להרגיש וב יותר, הם יוכלו להצליח - מצוין!
דחק וקסקדת השרידה
.
עוררות גבוהה, הלחם, ברח, קפא והתנתק הם רצף התנהגויות, רצף "אפליקציות" של המוח, הממומש במוח בעזרת ציר ה HPA ורשתות נוירונים ייעודיות
. רצף זה נקרא "קסקדת השרידה". קסקדת השרידה היא תוכנה אוטומטית בעלת יתרונות אבולוציוניים. היא קימת אצל בעלי חיים ובני אדם כאחד.
חשוב להבין שכשאנחנו במצבים אלה - ההגיון נחסם, והמוח מכוון אותנו לפעול מהר ועל פי אוטומטים.
ראו את התלמיד והמורה שנלחמים בינהם על "טלפון נייד" (?) שהמורה החרים לתלמיד? או משהו דומה.
הם נמצאים ב"הילחם" חסר הגיון. התבוננו באמא שצועקת במלוא גרונה על ביתה הקטנה, אטומה לפחד והקפיאה של הילדה. מרוכזת "בקרב" חסר מעצורים.
קצב המעבר ממצב למצב תלוי בהתנסויות עבר שלנו. אנשים וילדים שעברו טראומות שונות, הם בעלי קסקדה מהירה. הם דרוכים לכל שבריר עליה במתח ופועלים במקרים רבים באורח אוטומטי - "רצים על הקסקדה" . אצל אנשים שחוו דורות על גבי דורות של חיים שלווים ושקטים - הקסקדה ברוב המיקרים שלווה ואיטית יותר.
למעונינים ראו פוסטים על קסקדת השרידה באתר.
מומלץ לקרוא את הפוסט חזרתי פתאום - הנה אני בבית - מה קורה ללוחמים בראש - הבנה יכולה לעזור]
קסקדת המתח והשרידה - מה זה ומה קורה כשמתקדמים על "הקסקדה"?
באיור: משמאל לימין, רצף השלבים בקסקדת השרידה - מתחילים בדריכות ועוררות ומתקדמים לפי רמת המתח והסכנה.
בקצרה: בזמן קרב וסכנת מוות מוחשית אנחנו במצב מתח גבוה - ונמצאים "על הקסקדה". כלומר, באחד השלבים המצוירים באיור למעלה: 1. דריכות מוגברת 2. הלחם או ברח 3. קפא 4. התנתק
לכל אחת מהתגובות האלה יש במוח קבוצות נוירונים שמפעילות זו את זו, וגורמות לפעילות או מונעות פעילויות מאזורים ותהליכים שונים במוח. לדוגמה - הפעלה של התנהגות אגרסיבית, מלחמה, קרב, בריחה, מניעת חשיבה, חסימה ושיתוק של תגובות מוטוריות. נשימה מהירה , חשדנות, כניעה.. וכולי.
.
השלבים השונים בקסקדת השרידה ברורים בזמן קרב - כשלוחמים לדוגמה בעזה, וזה קורה בצורה דומה אם כי בביטויים התנהגותיים שונים, גם בכיתה בעת דחק גבוה!
[מומלץ לקרוא את הפוסט חזרתי פתאום - הנה אני בבית - מה קורה ללוחמים בראש - הבנה יכולה לעזור]
מתי אנחנו "על הקסקדה" ?
כשאנחנו מרגישים מותקפים במצוקה או בדחק. לדוגמה בזמן מלחמה, בזמן מבחן שאנחנו חוששים להיכשל בו, בזמן תחרות בין טורים בה יש סיכוי שאכשיל את הקבוצה וכולם יכעסו עלי ואשאר לבד, כשעושים עלי חרם ואני מרגיש לא שייך ומבודד. כשאני עיפה, כועסת, מתוסכלת בעבודה, רעבה, דואגת לבעלי במילואים, מרגישה דחויה על ידי החברים, באבל, במריבה עם חבר או חברה טובה ....
---
.
"הם על הקסקדה" - איך זה נראה בחיי היומיום?
ככה זה נראה בחיי היומיום - כשאנחנו כועסים ויורקים מילים ללא הבחנה ו"שישרף העולם". כשאנחנו מכים או נבהלים או מסתגרים או בורחים לשתיית אלכוהול או לקיחת סם - אנחנו בורחים - על כל המשתמע מזה מבחינת המוח. כשאנחונו בבלאק אאוט במבחן אנחנו בסוג של "קפא" ... לא מסוגלים לחשוב ובטח לא להמציא דברים... פועלים באופן אוטומטי.
עכשו - כשאנחנו מכירים את התחושה חשוב להפנים - כך מרגישים ילדים ונערים בסיכון - באופן שוטף... זה לא שיש להם "פגם במוח" - רמת הדחק שלהם גבוהה מאד באופן שוטף, הם מאוימים וסובלים - ולפיכך, ביולוגית הם "נמצאים על הקסקדה". הורדת הלחץ, הגברת תחושת השייכות שלהם, רגישות למצבם ואיכפתיות יכולה להוריד את רמת הדחק שלהם, ולשחרר את המוח מהכבלים וההסללה של קסקדת השרידה.. - הבנה של המקור להתנהגותם חשובה - כדי שהמורים לא יעלבו מתוקפנות שהם מפגינים לפעמים, ויוכלו לגלות אמפתיה ואיכפתיות בלב קל יותר.
קצב עליית המתח של כל אחד ואחת מאיתנו שונה. יש שנולדים עם קסקדת שרידה שמגיבה מהר יותר (לדוגמה בנים ונכדים של ניצולי שואה...), יש שעברו טראומות שהובילו אותם למצבי קיצון וסללו במוחם רשתות נוירונים רחבות כאוטוסטרדות ש"מטיסות אותם על הקסקדה" - עוברים מהר להלח, ברח ואפילו קפא והתנתק.. יש שהרמת קול הכי קלה מכניסה אותם לקפא מבוהל ומתגונן...
איך ניתן להשתמש בתובנות האלה בכיתה?
דוגמה מהשטח: להלן שאלה שהגיע באחד מהמפגשים שלנו עם צוותי חינוך של נערים בסיכון.
קיראו את השאלה וחישבו: איפה נמצא המדריך על הקסקדה: עוררות, הלחם, ברח, או קפא? איפה נמצא החניך?
המדריך מחפש מידע, חלק מהשבט (אחריות מוסרית), מגלה סקרנות, מעודד לאומץ... - הוא נמצא בשלב העוררות על הקסקדה - ביצועים משופרים, מוכן לקרב, חושב ופעיל.
החניך לעומתו נמצא ברמת דחק גבוהה בהרבה, חושש שיגיע לקפא. ברקע טראומה וטראומת משנה, חרדה, מפגש כזה עלול לגרום להעלאת רמת החרדה שלו ולפגוע בו נפשית.
חשוב להבין שזה לא "אומץ!" הוא נמצא במקום אחר לגמרי.
דוגמה:
באחד מהשעורים שלנו הציע מורה לנסות בכיתה תחרות בין טורים במטרה להגביר את המוטיבציה של התלמידים. בהתלהבות רבה היא הציעה: אבנה חידון, וכל פעם ילד אחר מהטור יענה על השאלה. וכך אם הוא יצליח הטור שלו יקבל נקודה נוספת. כל פעם ילד אחר ישאל וככה לכולם תהייה הזדמנות להשתתף ולהצליח...
לאחר שלמדנו על מנגנון הלחץ והגורמים שמגבירים את הדחק ערכנו דיון בנושא. המורה חשבה שוב על הרעיון הזה ואמרה בהתרגשות - זו יכולה להיות טעות - כי אם הילד לא יצליח בגללו הטור שלו יכשל - הוא ירגיש גרוע מאד, ויצא שכרו בהפסדו... מה לעשות? לבסוף שינתה את השיטה והציעה שבכל שאלה יתיעצו חברי הטור בינהם , יבחרו תשובה מוסכמת וכל פעם תלמיד אחר יכריז על תשובת הטור...
לסיכום: נקודות לזכירה
חשוב לבחון איפה לדעתנו התלמיד נמצא על הקסקדה. ללמד אסטרטגיות למידה שיביאו לאוטומטיזציה. כך שכאשר התלמיד במתח והחשיבה היוצרת חסומה - התלמיד יוכל לעבוד "באופן אוטומטי".
לפעול להורדת מתח
תלמיד נושר , תלמיד שלא יוצר קשר, לא מצליח להתרכז, לא זוכר, - לקוי למידה או פער מצטבר? אולי רמת הדחק שלו גבוהה? לבחון איך ניתן להגביר את תחושת ההצלחה שלו, לאפשר לו להצליח חברתית. ראו פוסטים לגבי ביסוס תחושת ההצלחה והשיטה יש קיבלתי 100!
שאלות של מורים ומחנכים:
ילדים ונערים שבנו כבר כלים לא אופטימליים להורדת לחץ. כעת כשכולנו ביחד ועם אותם צרכים ניתן לנסות לאפשר להם לבנות כלים אחרים. ראו להלן שיטות להורדת לחץ ש.מ.ש: שייכות, משמעות, שליטה.
לחזק תחושת שייכות, לתת משמעות - תפקידים עם עזרה לזולת, נושאים שמשמעותיים לתלמידים (ללמד בשעורי גאורגרפיה על עזה, איפה היא נמצאת, מספר תושבים, מרחק מהבית של התלמידים, וכו..) לדון בבעיות מוסר וחברה, ספרות רלוונטית, שירים .. שליטה : אי-וודאות מגבירה מתח. למורים תפקיד משמעותי מאד. במיוחד בתחילת המלחמה - איפשרו אירגון של סדר יום מובנה, מוכר, יודעים למה לצפות. יש לכך חשיבות רבה!
הגברת תחושת שייכות (ראו פוסט באתר): שייכות – פעילות משותפת, טבע, עבודה בטבע (חוות הסוסים בנירים, גינה חקלאית, טיפול בבעלי חיים), שירה בציבור תזמורת כלי נשיפה, יחס אישי – נוירוני מראה... סינכרון אמפתיה חיבוק – לראות אותם להתנדב, עבודה משמעותית – אחראי על...
פעילות בקבוצה חשיפה מבוקרת למצבי מתח וחזרות על תבנית התנהגות - ראו לדוגמה פעילויות של CBT בטבע. התלמידים מתנסים במשימות הדורשות התייעצות, שיתוף פעולה, והתמודדות עם נושאים של מעמד חברתי, אינטרקציות חברתיות וכו - כל הפעילויות מובילות ל"פיצוץ מבוקר" של תלמידים ש"עולים על הקסקדה" - דבר המאפשר דיון, שיח, ולימוד התנהגויות אלטרנטיביות. חזרות וואריאציות על משחקים קבוצתיים כמתואר למטה גורמות הנעה ומניעות תהליכי שינוי.
איך ניתן להקל על מתח?
דוגמאות של מורים
כדי להוריד סטראס מורים יכולים לסייע לתלמידים להצליח, לאפשר להם להרגיש שייכים. למורה יש מנדט נרחב. הוא קובע את סוג המשימה, רמת הקושי שלה, ההדגשים עבורם מקבלים ציון. הוא יכול לאפשר לתלמידים להרגיש שייכים על ידי מתן תפקידים שונים, להקדיש לתלמיד תשומת לב אישית ולשקף את אמונתו בו.
מורים יכולים להתחשב בגורמי דחק הקשורים לחשש ממקומם בחברה - לדוגמה לתת לכולם להקריא טקסט ביחד, לעבוד בזוגות כדי שאפשר יהייה להתייעץ לפני שעונים. להכניס את הילדים לאווירה באמצעות תרגילי היזכרות קלים, וכך לאפשר להם הצלחה ושיחרור דופמין. מורים יכולים להתחיל שעורים ביוצרי אווירה קבועים (שיר ביחד בתחילת היום) טקסים ופעילויות שמיועדים להגברת תחושת השייכות של התלמידים. הגברת תחושת השייכות נמצאה מועילה להורדת הורמוני הסטראס, ומשמעותית ללמידה. מורים יכולים להיות ערניים לגבי כוחה של המוטיבציה החברתית לטוב ולרע. לבחור סוגי מטלות אישיות וקבוצתיות באופן כזה שהתלמידים לא יחששו שמעמדם החברתי יפגע, שלא יפחדו ש"כולם יצחקו עלי", שלא אפחד שאכשל במבחן ואחטוף צעקות, בעיטות, ומכות בבית .. ראו דוגמאות רבות ושימושיות
בפוסטים הבאים:
מוטיבציה חברתית/פנימית - פרסים, מחמאות, סטטוס, שייכות, והתגברות על הימנעות מעבודה. דוגמאות של מורים
"תחושת שייכות" מסייעת לרווחה נפשית ולהצלחה. מהי, איך היא נוצרת במוח, ואיך מטפחים אותה בכיתה
ביסוס תחושת ההצלחה - ירידה במפלס הלחץ, עליה בתחושה הטובה, ועליה בהשגים - דוגמאות של מורים
תרגילי היזכרות => העלאת מוטיבציה, הנאה, ביסוס תחושת הצלחה, הורדת חרדת בחינות, ועליה משמעותית בציונים
תודה לידידי היקרה ענת יצחקי - המסורה כל כך לילדים ונוער בסיכון.
Comments